By Prof. Levine & Dr. Salganik
Hello all
In our model, the self includes the elements of the human psyche. The model first assumes the existence of the "primary self", which is in fact the basic biological core consisting of several innate structures and subject to development during life, this self includes the instinctive emotional and cognitive parts of the person. The primary self uses the reservoirs and mechanisms of emotion, memory and cognitive abilities and it contains primary nuclei for the future development of other mental structures.
Let's first refer to the primary self (Biological Premordial Core): the primary self consists of innate biological structures and instincts that form the innate basis of the parts of the personality and it also included the cognitive processes and the emotional processes. This primary self has its own dynamics during a person's life and is subject to changes with age, following diseases, traumas, drug consumption, addiction, etc. Both the instincts and the basic needs in each and every person change according to different periods of development and aging – (hence their effect on behavior) and may change through drugs, trauma, diseases and more. Within the primary self there is the potential for instrumental abilities that are innate, but they can also be promoted, or on the contrary, suppressed through the influence of the reference groups. The primary self also has cognitive abilities that are partly innate and partly dependent on interactions with the environment during the first years of life. In addition, it includes the temperament and emotional intelligence that are partly innate and partly dependent on interactions with the environment in the first years of life. And finally, it includes an energy charge that is mostly innate but can be suppressed through the influence of the reference groups, as well as through various situational factors. The primary self also includes the six personal sensitivity channels: Individual Sensitivity Channels (ISC) which reflect our individual reactivity in response to stressors (both external and internal). So far we have identified six channels of sensitivity:
- Sensitivity regarding a person's status and position (status channel)
- Sensitivity to changes in norms (norm channel)
- Sensitivity regarding emotional attachment to others (attachment channel)
- Sensitivity to threat (threat channel)
- Sensitivity for routine changes (routine channel)
- Sensitivity to a decrease in energy level and the ability to act derived from it (energy channel)
From the initial self, they continue to develop from innate nuclei that constitute a primordial basis for development in the interaction of the baby and later the person during his life with the figures in his environment and the events of reality. Consequently, a number of superstructures is developed:
1] The reflective agency,
2] Three structures that together make up the secondary self or the social self, these include:
A] The group of internalized characters that we will metaphorically call the Board (or Directorate) of Internalized Characters,
B] Enemies’ group
C] A group of Me-representations.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב
במודל שלנו העצמי כולל את מרכיבי נפש האדם. המודל מניח תחילה קיומו של "עצמי הראשוני", שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. העצמי הראשוני משתמש במאגרי ומנגנוני הרגש, הזיכרון וביכולות הקוגניציה והוא מכיל גרעינים ראשוניים להתפתחות עתידית של מבני נפש אחרים.
נתייחס תחילה לעצמי הראשוני (Biological Predestined Core): העצמי הראשוני מורכב ממבנים ביולוגיים מולדים ואינסטינקטים המהווים את הבסיס המולד של חלקי האישיות והוא כלל גם את תהליכים הקוגניטיביים והתהליכים הרגשיים. לעצמי ראשוני זה יש דינמיקה משלו במהלך חייו של האדם והוא נתון לשינויים עם הגיל, בעקבות מחלות, טראומות, צריכת סמים, התמכרות וכו '. הן האינסטינקטים והן הצרכים הבסיסיים אצל כל אדם ואדם משתנים בהתאם לתקופות התפתחות שונות והזדקנות – (ומכאן השפעתם על ההתנהגות) ועשויים להשתנות באמצעות תרופות, טראומה, מחלות ועוד. בתוך העצמי הראשוני קיים הפוטנציאל ליכולות אינסטרומנטליות שהן מולדות, אך ניתן גם לקדם אותן, או להיפך, לדכא אותן באמצעות השפעתן של קבוצות הייחוס. לעצמי הראשוני יש גם יכולות קוגנטיביות שבחלקן מולדות ובחלקן תלויות באינטראקציות עם הסביבה במהלך שנות החיים הראשונות. בנוסף, הוא כולל את הטמפרמנט והאינטליגנציה הרגשית שהם בחלקם מולדים ובחלקם תלויים באינטראקציות עם הסביבה בשנים הראשונות לחיים. ולבסוף, הוא כולל מטען אנרגיה שהוא בעיקר מולד אך ניתן לדכא אותו באמצעות השפעת קבוצות הייחוס, כמו גם באמצעות גורמים מצביים שונים. העצמי הראשוני כולל גם את ששת ערוצי הרגישות האישיים: ערוצי רגישות אינדיבידואליים (ISC) המשקפים את תגובתיות הפרט שלנו בתגובה לגורמי לחץ (חיצוניים ופנימיים כאחד). עד כה זיהינו שישה ערוצי רגישות:
- רגישות לגבי מעמדו ומיקומו של אדם (ערוץ סטטוס)
- רגישות לשינויים בנורמות (ערוץ נורמות)
- רגישות ביחס להיקשרות רגשית לזולת (ערוץ התקשרות)
- רגישות לאיום (ערוץ איום)
- רגישות לשינויים שגרתיים (ערוץ שגרתי)
- רגישות לירידה ברמת האנרגיה ויכולת הפעולה הנגזרת ממנה (ערוץ אנרגיה)
מתוך העצמי הראשוני הולכים ומתפתחים מתוך גרעינים מולדים המהווים בסיס פרה-מורדיאלי להתפתחות תוך אינטראקציה של התינוק ובהמשך האדם במהלך חייו עם הדמויות בסביבתו ואירועי המציאות מספר מבני-על:
1] המנגנון הרפלקטיבי,
2] שני מבנים שיחד מרכיבים את העצמי המשני או העצמי החברתי, אלו כוללים את:
א] קבוצת אוסף הדמויות המופנמות שנכנה במטפורה דירקטוריון הדמויות המופנמות ,
ב] קבוצת אוסף האויבים
3] קבוצת אוסף ייצוגיי האני.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings to our readers,
Stockholm syndrome describes the psychological state of the victim who identifies with the captor or abuser and their goals. Stockholm syndrome is relatively rare; A report by the FBI, the American estimates that the situation occurs in about 8% of hostage victims.
AI-assisted Illustration
The name of the syndrome is derived from a failed bank robbery in Stockholm, Sweden. In August 1973, four Sveriges Kreditbanken employees were held hostage in the bank's vault for six days. During the confrontation, an apparently inappropriate relationship developed between the captive and her captor. One of the female hostages, during a telephone conversation with Swedish Prime Minister Olof Palme, even said that she completely trusts her captors, but fears that she will die in a police attack on the building.
Below is a breakdown of the course of events at the bank from the article at https://www.history.com/news/stockholm-syndrome
On the morning of August 23, 1973, an escaped prisoner crossed the streets of Sweden's capital and entered a bustling bank, Sveriges Kreditbanken, in Stockholm's prestigious Norrmalmstorg Square. Under his jacket was an extendable object that he carried in his arms, upon entering the bank Jan-Erik Olsson pulled out a loaded submachine gun, fired at the ceiling, and disguising his voice to sound like an American, shouted in English, "The party has just begun!"
After wounding a police officer who responded to a silent alarm, the robber took four of the bank's employees hostage. It was Olsson, a safecracker who did not return to prison after a vacation during his three-year sentence for major fraud. Olsson demanded more than $700,000 in Swedish and foreign currency, a getaway car and the release of Clark Olofsson, who was serving a prison sentence for robbery and was an accomplice in the 1966 murder of a police officer.
Within hours, the police paid the ransom and even brought a blue Ford Mustang with a full tank of gas. Clark Olofsson was also released and joined Jan Olsson. However, authorities refused the robber's demand to leave with the hostages to ensure safe passage.
The unfolding drama grabbed headlines around the world and played out on TV screens across Sweden. The public flooded the police headquarters with proposals to end the conflict, which ranged from a concert of religious tunes by the Salvation Army band to sending a swarm of angry bees to sting the criminals until they surrender.
At Olsson’s command, the kidnapped locked themselves in a crowded bank safe, and soon formed a "strange" relationship with their captors. Olsson draped a woolen coat over hostage Kristin Enmark's shoulders when she began to shake, soothed her when she had a bad dream and gave her a bullet from his pistol as a souvenir. The shooter comforted the captive Birgitta Lundblad when she was unable to make contact with her family by phone and told her: "Try again; don't give up."
When hostage Elizabeth Oldgren complained of claustrophobia, he allowed her to leave the vault attached to a 100-foot rope, and Oldgren told a New Yorker reporter a year later that even though she was strapped in, "I remember very well that I thought it was very kind of him to let me leave the vault."
Olson's benevolent actions aroused the sympathy of the hostages. "When he treated us well," said hostage Sven Sepstrom, "we could think of him as a god who appeared to us in an emergency."
On the second day, the hostages were already talking privately with their captor, and they began to fear the police more than their captors. When the commissioner was allowed inside to check on the health of the hostages, he noticed that the captives seemed hostile towards him but calm and cheerful with the gunmen.
The police chief told the press that he doubted that the gunman would harm the hostages because they had developed "a fairly relaxed relationship ".
Enmark even called Swedish Prime Minister Olof Palme, who was already busy with the upcoming general election and a deathbed vigil for the revered King Gustav VI Adolf, 90, and begged him to let the robbers take her with them in the getaway car.
"I completely trust Clark and the robber," she assured Palma. "I'm not desperate. They didn't do anything to us. On the contrary, they were very nice. But, you know, Olof, what I'm afraid of is that the police will attack and make us die."
Even when they were threatened with physical harm, the hostages still saw compassion in their captors. After Olsson threatened to shoot Sven Säfström in the leg to shock the police, the hostage told The New Yorker: "How well I thought he said it was just my leg that he was going to shoot." Enmark tried to convince her friend the hostage to "accept" the bullet: "But Sven, it's only by foot."
In the end, the kidnappers did not physically harm the hostages, and on the night of August 28, after more than 130 hours, the police poured tear gas into the safe and the attackers quickly surrendered. The police called for the hostages to leave first, but the four captives, who defended their captors to the end, refused. Enmark yelled, "No, Jan Olsson and Clark Olofsson go first – you'll shoot them if we go first!"
Police officers in gas masks escort 32-year-old Jan Erik Olsson from the bank.
At the door of the vault, the prisoners and the hostages hugged, kissed and shook hands. When the police caught the two gunmen, two female hostages shouted: "Don't hurt them – they didn't hurt us." As Enmark was carried away on a stretcher, she shouted to the handcuffed Olofsson, "Clark, I'll see you again."
The seemingly irrational connection of the hostages to their captors confused the public and the police, who even investigated whether Enmark had planned the robbery with Olofsson. The captives were also confused. A day after her release, Oldgren asked a psychiatrist: "Is there something wrong with me? Why don't I hate them?"
Psychiatrists compared the behavior to the battle shock displayed by the soldiers during the war, and explained that the hostages were emotionally indebted to their captors, and not to the police, for saving them from death. A few months after the failed robbery, psychiatrists called the strange phenomenon "Stockholm syndrome".
Even after Olofsson and Olsson returned to prison, the hostages paid visits to their former captors. An appeals court overturned Olofsson's conviction, but Olsson spent years behind bars before being released in 1980. After he was released, he married one of the many women who sent him letters of admiration while he was imprisoned, moved to Thailand and in 2009 published his autobiography, called "The Stockholm Syndrome".
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
לקוראינו שלום רב
תסמונת שטוקהולם מתארת את מצבו הפסיכולוגי של האדם הקורבן המזדהה עם השובה או המתעלל ומטרותיהם. תסמונת שטוקהולם היא נדירה יחסית; דיווח של ה-FBI, האמריקאי מעריך כי המצב מתרחש בכ-8% מקורבנות בני הערובה.
איור בעזרת AI
שמה של התסמונת נגזר משוד בנק כושל בשטוקהולם, שבדיה. באוגוסט 1973 הוחזקו ארבעה מעובדי Sveriges Kreditbank כבני ערובה בכספת הבנק במשך שישה ימים. במהלך העימות התפתח קשר בלתי הולם לכאורה בין השבוי לשובה. אחת מבנות הערובה, במהלך שיחת טלפון עם ראש ממשלת שוודיה אולוף פאלמה, אף אמרה כי היא סומכת לחלוטין על שוביה, אך חוששת שהיא תמות במתקפה משטרתית על הבניין.
להלן פירוט מהלך הדברים בבנק מתוך הכתבה ב https://www.history.com/news/stockholm-syndrome
בבוקר ה-23 באוגוסט 1973, אסיר נמלט חצה את רחובות עיר הבירה של שבדיה ונכנס לבנק הומה, Sveriges Kreditbanken, בכיכר נורמאלמסטורג היוקרתית בשטוקהולם. מתחת לז'קט שלו היה חפץ מארך שנשא בזרועותיו, בהיכנסו לבנק שלף יאן-אריק אולסון תת-מקלע טעון, ירה בתקרה, ובהסוואת קולו כך שיישמע כמו אמריקאי, צעק באנגלית, "המסיבה רק החלה!"
לאחר שפצע שוטר שהגיב לאזעקה שקטה, השודד לקח ארבעה מעובדי הבנק כבני ערובה. היה זה אולסון, פורץ כספות שלא חזר לכלא לאחר חופשה במהלך שלוש שנות המאסר שנגזרו עליו בגין הונאה גדולה. אולסון דרש יותר מ-700 אלף דולר במטבע שוודי ובמטבע זר, מכונית מילוט ושחרורו של קלארק אולופסון, שריצה עונש מאסר בגין שוד ושימש כשותפו במקרה של רצח שוטר ב-1966. בתוך שעות, שילמה המשטרה את הכופר ואפילו הביאה פורד מוסטנג כחולה עם מיכל דלק מלא. גם קלארק אולופסון שוחרר והצטרף ליאן אולסון. עם זאת, הרשויות סירבו לדרישת השודד לעזוב עם בני הערובה בכדי להבטיח מעבר בטוח.
הדרמה המתפתחת תפסה כותרות ברחבי העולם והתרחשה על מסכי הטלוויזיה ברחבי שבדיה. הציבור הציף את מטה המשטרה בהצעות לסיום העימות שנע בין קונצרט של מנגינות דתיות של להקת צבא הישע לשליחת נחיל דבורים זועמות בכדי לעקוץ את הפושעים עד כדי כניעה.
החטופים הסתגרו בהוראתו בתוך כספת בנק צפופה, ועד מהרה יצרו קשר "מוזר" עם חוטפיהם. אולסון עטף מעיל צמר על כתפיה של בת הערובה קריסטין אנמארק כשהחלה לרעוד, הרגיע אותה כשחלמה חלום רע ונתן לה כדור מאקדחו למזכרת. היורה ניחם את השבויה בירגיטה לונדבלד כשלא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם משפחתה ואמר לה: "נסי שוב; אל תוותרו".
כשבת הערובה אליזבת אולדגרן התלוננה על קלסטרופוביה, הוא הרשה לה לצאת מהכספת מחוברת לחבל באורך 30 מטר, ואולדגרן אמרה לכתב העיתון ניו יורקר שנה לאחר מכן שלמרות שהייתה קשורה ברצועה, "אני זוכרת היטב שחשבתי שהוא היה אדיב מאוד לאפשר לי לעזוב את הכספת". מעשיו הנדיבים של אולסון עוררו את אהדתם של בני הערובה. "כשהוא התייחס אלינו יפה", אמר בן הערובה סוון ספסטרום, "יכולנו לחשוב עליו כעל אל שהופיע לנו בשעת חרום".
ביום השני, בני הערובה כבר דיברו בשם פרטי עם שוביהם, והם החלו לפחד מהמשטרה יותר מאשר מחוטפיהם. כאשר הורשה המפכ"ל להיכנס פנימה כדי לבדוק את מצב בריאותם של בני הערובה, הוא הבחין כי השבויים נראו עוינים כלפיו אך רגועים ועליזים עם החמושים. מפקד המשטרה אמר לעיתונות כי הוא מטיל ספק בכך שהחמושים יפגעו בבני הערובה משום שהם פיתחו "מערכת יחסים רגועה למדי".
אנמרק אפילו התקשרה לראש ממשלת שוודיה אולוף פאלמה, שכבר היה עסוק בבחירות הכלליות המתקרבות ובמשמרת על ערש דווי של המלך הנערץ גוסטב השישי אדולף בן ה-90, והתחננה בפניו שייתן לשודדים לקחת אותה איתם במכונית המילוט. "אני סומכת לחלוטין על קלארק ועל השודד" , היא הבטיחה לפאלמה. "אני לא נואשת. הם לא עשו לנו כלום. להיפך, הם היו נחמדים מאוד. אבל, אתה יודע, אולוף, מה שאני מפחד ממנו זה שהמשטרה תתקוף ותגרום לנו למות".
גם כאשר איימו עליהם בפגיעה פיזית, בני הערובה עדיין ראו חמלה אצל חוטפיהם. לאחר שאולסון איים לירות ברגלו שלסוון ספסטרום כדי לזעזע את המשטרה, סיפר בן הערובה ל"ניו יורקר": "כמה טוב חשבתי שהוא אמר שזו רק הרגל שלי שהוא יירה בה". אנמארק ניסתה לשכנע את חברה בן הערובה ל"קבל" את הכדור: "אבל סוון, זה רק ברגל".
בסופו של דבר, החוטפים לא פגעו פיזית בבני הערובה, ובליל ה-28 באוגוסט, לאחר יותר מ-130 שעות, הזרימה המשטרה גז מדמיע לתוך הכספת והתוקפים נכנעו במהירות. המשטרה קראה לבני הערובה לצאת ראשונים, אך ארבעת השבויים, שהגנו על חוטפיהם עד הסוף, סירבו. אנמארק צעקה, "לא, יאן אולסון וקלארק אולופסון הולכים ראשונים – אתם תירו בהם אם אנו נצא ראשונים!"
שוטרים במסכות גז מלווים את יאן אריק אולסון בן ה-32 מהבנק.
בפתח הכספת התחבקו האסירים ובני הערובה, התנשקו ולחצו ידיים. כשהמשטרה תפסה את שני החמושים, שתי בנות ערובה צעקו: "אל תפגעו בהם – הם לא פגעו בנו". בזמן שאנמרק הובלה משם באלונקה, היא צעקה לאולופסון האזוק, "קלארק, אני אראה אותך שוב".
הקשר הבלתי רציונלי לכאורה של בני הערובה לשוביהם בלבל את הציבור ואת המשטרה, שאף חקרה אם אנמרק תכננה את השוד עם אולופסון. גם השבויים היו מבולבלים. יום לאחר שחרורה שאלה אולדגרן פסיכיאטר: "האם משהו לא בסדר איתי? למה אני לא שונאת אותם?"
פסיכיאטרים השוו את ההתנהגות להלם הקרב שהפגינו החיילים בזמן המלחמה, והסבירו כי בני הערובה היו חייבים רגשית לחוטפיהם, ולא למשטרה, על כך שניצלו ממוות. חודשים ספורים לאחר השוד הכושל, פסיכיאטרים כינו את התופעה המוזרה "תסמונת שטוקהולם",
גם לאחר שאולופסון ואולסון חזרו לכלא, ערכו בני הערובה ביקורים אצל שוביהם לשעבר. בית משפט לערעורים ביטל את הרשעתו של אולופסון, אך אולסון בילה שנים מאחורי סורג ובריח לפני ששוחרר ב-1980. לאחר שהשתחרר, התחתן עם אחת הנשים הרבות ששלחו לו מכתבי הערצה בעת שהיה כלוא, עבר לתאילנד ובשנת 2009 הוציא את האוטוביוגרפיה שלו, בשם "תסמונת שטוקהולם".
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Hello to our readers
Borderline Personality Disorder (BPD) is a mental condition characterized by a common pattern of instability in mood, behavior, self-image, and functioning. These patterns often result in impulsive actions and unstable relationships. People with BPD may experience intense episodes of anger, depression, and anxiety that can last from a few hours to a few days.
Main features of BPD:
Emotional instability: People with BPD often experience rapid and intense mood swings. Their emotions can be extreme and change rapidly in response to stress or perceived threats to their self-image.
Distorted self-image: People with BPD may have an unstable or distorted sense of self, leading to frequent changes in goals, values, and aspirations. They may feel worthless, empty or misunderstood.
Fear of abandonment: A significant characteristic of BPD is an intense fear of abandonment or rejection. This fear can lead to frantic efforts to avoid being alone or maintain relationships, even if it means tolerating unhealthy situations.
Unstable Relationships: Relationships with others can be intense and chaotic. People with BPD may adore someone one moment and devalue them the next, reflecting their difficulty maintaining stable relationships.
Impulsive behavior: BPD can lead to risky behaviors, such as drug use, reckless driving, overeating, or self-harm. These actions are often attempts to deal with emotional pain or stress.
Chronic feelings of emptiness: Many people with BPD report feeling empty or hollow inside, which leads to a constant search for something or someone to fill this perceived emptiness.
Inappropriate anger: Intense anger or difficulty controlling anger is common in borderline personality disorder. This can manifest in verbal outbursts, physical fights or deep resentment towards others.
Paranoid thoughts and dissociation: In times of extreme stress, people with BPD may experience transient, stress-related paranoid thoughts or dissociative symptoms (a sense of detachment from themselves or reality).
The perception of the representation of the self and the other as good or bad in borderline personality disorder: an illustration with the help of AI
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום לקוראנו
הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא מצב נפשי המאופיין בדפוס נפוץ של חוסר יציבות במצבי רוח, בהתנהגות, בדימוי עצמי ובתפקוד. דפוסים אלה גורמים לעיתים קרובות לפעולות אימפולסיביות ולמערכות יחסים לא יציבות. אנשים עם BPD עשויים לחוות פרקים אינטנסיביים של כעס, דיכאון, וחרדה שיכולים להימשך בין כמה שעות לכמה ימים.
תכונות עיקריות של BPD:
חוסר יציבות רגשית: אנשים עם BPD חווים לעתים קרובות תנודות מהירות ואינטנסיביות במצב הרוח. הרגשות שלהם יכולים להיות קיצוניים ולהשתנות במהירות בתגובה ללחץ או איומים נתפסים על הדימוי העצמי שלהם.
דימוי עצמי מעוות: אנשים עם BPD עשויים להיות בעלי תחושת עצמי לא יציבה או מעוותת, מה שמוביל לשינויים תכופים במטרות, ערכים ושאיפות. הם עשויים להרגיש חסרי ערך, ריקים או לא מובנים.
פחד נטישה: מאפיין משמעותי של BPD הוא פחד עז מנטישה או דחייה. פחד זה יכול להוביל למאמצים קדחתניים להימנע מלהישאר לבד או לשמור על מערכות יחסים, גם אם זה אומר לסבול מצבים לא בריאים.
מערכות יחסים לא יציבות: מערכות יחסים עם אחרים יכולות להיות אינטנסיביות וכאוטיות. אנשים עם BPD עשויים להעריץ מישהו רגע אחד ולהפחית מערכו ברגע הבא, דבר המשקף את הקושי שלהם לשמור על מערכות יחסים יציבות.
התנהגות אימפולסיבית: BPD יכול להוביל להתנהגויות מסוכנות, כגון שימוש בסמים, נהיגה פזיזה, אכילה מוגזמת או פגיעה עצמית. פעולות אלה הן לעתים קרובות ניסיונות להתמודד עם כאב רגשי או מתח.
תחושות כרוניות של ריקנות: אנשים רבים עם BPD מדווחים על תחושת ריקנות או ריקנות מבפנים, מה שמוביל לחיפוש מתמיד אחר משהו או מישהו שימלא את הריקנות הנתפסת הזו.
כעס בלתי הולם: כעס עז או קושי לשלוט בכעס נפוץ בהפרעת אישיות גבולית. זה יכול להתבטא בהתפרצויות מילוליות, מריבות פיזיות או טינה עמוקה כלפי אחרים.
מחשבות פרנואידיות ודיסוציאציה: בזמנים של לחץ קיצוני, אנשים עם BPD עשויים לחוות מחשבות פרנואידיות חולפות, הקשורות ללחץ או סימפטומים דיסוציאטיביים (תחושת ניתוק מעצמם או מהמציאות).
תפיסת ייצוג האני ואף הזולת כטוב או כרע בהפרעת אישיות גבולית: איור בעזרת AI
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings to our readers,
This time we will mainly discuss the possibility of combining RGFT treatment with other psychotherapeutic treatments.
We will first note that so far most of the literature articles discussing combinations of treatments in the context of psychiatric and psychological conditions refer mainly to combining a given psychotherapeutic approach with drug treatment, but as mentioned above this is not our main intention here.
In order to jump into the water, we will first start with the article by Christina Zarbo and her collegues discussing the combination of different psychotherapeutic methods.
Christina Zarbo
Department of Human and Social Sciences, University of Bergamo, Bergamo, Italy
Zarbo C, Tasca GA, Cattafi F and Compare A (2016) Integrative Psychotherapy Works.Front. Psychol.6:2021.
The article by these four authors discusses the effectiveness of integrative psychotherapy, which is actually psychotherapy that combines treatments or elements from psychotherapeutic treatments and sometimes also pharmacotherapy or drug therapy. The article emphasizes the recognition of integrative psychotherapy as a valuable treatment in various psychiatric conditions while emphasizing the complexity of choosing the right psychotherapeutic approach due to the huge number of over 400 different psychotherapeutic methods are available, each defined by different theoretical models and different formats.
The purpose of the authors is to foster a dialogue between these diverse models in order to improve clinical practice.
AI-assisted illustration: the combination of several elements
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב לקוראנו
הפעם נדון בעיקר באפשריות לשלב טיפול ב RGFT עם טיפולים פסיכותרפויטיים אחרים.
נעיר תחילה כי עד כה רוב מאמרי הספרות הדנים בשילובים של טיפולים בהקשר למצבים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים מתייחסים בעיקר לשילוב גישה פסיכותרפאוטית נתונה עם טיפול תרופתי, אך כאמור למעלה זו אינה עיקר כוונתנו כאן.
על מנת לקפוץ למים, נפתח תחילה במאמרם של כריסטינה ז'רבו וחבריה הדנים בשילובן של שיטות פסיכותרפאוטיות שונות.
כריסטינה ז'רבו
המחלקה למדעי האדם והחברה, אוניברסיטת ברגמו, ברגמו, איטליה
Zarbo C, Tasca GA, Cattafi F and Compare A (2016) Integrative Psychotherapy Works. Front. Psychol. 6:2021.
מאמר ארבעת מחברים אלו דן ביעילותה של פסיכותרפיה אינטגרטיבית שזו בעצם פסיכותרפיה המשלבת טיפולים או אלמנטים מטיפולים פסיכותרפויטיים ואף לעיתים גם פרמקותרפיה או טיפול תרופתי., המאמר מדגיש את ההכרה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית כטיפול בעל ערך במצבים פסיכיאטריים שונים תוך הדגשת המורכבות של בחירת הגישה הפסיכותרפית הנכונה בשל המספר העצום של מעל 400 ויותר שיטות פסיכותרפויטיות שונות זמינות, כאשר כל אחת מוגדרת על ידי מודלים תיאורטיים שונים ופורמטים שונים. מטרת המחברים היא לטפח דיאלוג בין מודלים מגוונים אלה בכדי לשפר את הפרקטיקה הקלינית.
איור בעזרת AI : שילובם של מספר אלמנטים
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
Greetings to our readers,
In general, the concept of the unconscious has captured the hearts of researchers and clinicians for over a century, starting with early psychoanalytic theories and ending with modern neuroscience research.
Understanding the unconscious appears to be essential to understanding the full spectrum of human experience, including behaviors, thoughts, and feelings that operate below the conscious level.
In general, the concept of the unconscious includes different types, each of which is defined by different theoretical frameworks.
Below is a suggestion for several types of unconscious processes:
Dynamic subconscious: originated in Freudian psychoanalysis, and includes repressed impulses, desires, memories and conflicts.
Sigmund Shlomo Freud [1856-1939]
Collective Unconscious: Introduced by Carl Jung, this refers to shared and universal archetypes and symbols throughout humanity.
Carl Jung [1875-1961]
Cognitive unconscious: The cognitive psychology perspective, which includes automatic thoughts, implicit memories, and subliminal processing.
Procedural Unconscious: Related to procedural memory, mastery of skills and habits learned without conscious awareness.
Neural Subconscious: The neuroscience view that includes brain activities that occur without conscious awareness, such as those managed by the amygdala and basal ganglia.
Each type emphasizes different aspects and functions of unconscious processes in human cognition and behavior.
Read more »
By Prof. Levine & Dr. Salganik
שלום רב לקוראנו
ככלל, מושג הלא-מודע שבה את ליבם של חוקרים וקלינאים במשך למעלה ממאה שנה, החל מתיאוריות פסיכואנליטיות מוקדמות וכלה במחקר מדעי המוח המודרני. נראה כי הבנת הלא מודע חיונית להבנת הספקטרום המלא של החוויה האנושית, כולל התנהגויות, מחשבות ורגשות הפועלים מתחת לרמת המודעת.
ככלל, מושג הלא מודע כולל סוגים שונים, שכל אחד מהם מוגדר על ידי מסגרות תיאורטיות שונות. להלן הצעה לסוגים מספר של תהליכים לא מודעים:
תת-מודע דינמי: מקורו בפסיכואנליזה הפרוידיאנית, והוא כולל דחפים, רצונות, זיכרונות וקונפליקטים מודחקים.
זיגמונד שלמה פרויד [1856-1939]
תת-מודע קולקטיבי: הוצג על ידי קארל יונג, זה מתייחס לארכיטיפים וסמלים משותפים ואוניברסליים ברחבי האנושות.
קרל יונג [1875-1961]
לא מודע קוגניטיבי: נקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הכוללת מחשבות אוטומטיות, זיכרונות מרומזים ועיבוד סאבלימינלי.
לא מודע פרוצדורלי: קשור לזיכרון פרוצדורלי, שליטה במיומנויות והרגלים שנלמדו ללא מודעות מודעת.
תת-מודע עצבי: ההשקפה של מדעי המוח, הכוללת פעילויות מוחיות המתרחשות ללא מודעות מודעת, כגון אלה המנוהלות על ידי האמיגדלה וגרעיני הבסיס.
כל סוג מדגיש היבטים ותפקודים שונים של תהליכים לא מודעים בקוגניציה ובהתנהגות האנושית.
Read more »
Prof. Joseph Levine, M.D. is an emeritus associate professor in the Division of Psychiatry, Faculty of Health Sciences, Ben Gurion University in Israel. Prof. Levine is a certified psychiatrist with clinical experience in controlled trials of adult psychiatric disorders and in psychotherapy. He was awarded a NRSAD independent investigator grant for the study of Creatine Monohydrate in psychiatric disorders -- mainly Schizophrenia. He resides and treats patients in Tel Aviv and all of central Israel.
