נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפעם נדון במערכים החברתיים של יונקים לבד מאלו של הפרימטים הגבוהים להם נייחד שיחה אחרת. תחילה נרצה להביא כאן קריאה לגישה אמפטית המעודדת הבנת בעלי החיים תוך אינטרקציה עימם. בגישה זו ניתן להבין את התודעה כחברתית מטבעה אם דוחקים את הדיכוטומיות המסורתיות להבנת בעלי חיים, בכדי לפנות מקום לתפיסות העולם שלנו ושל בעלי החיים כ"סביבה אינטראקטיבית". גישה המייחסת סוכנות [מקור העצמיות] לחיה הלא אנושית ומעריכה התבוננות אמפתית. גישה בה ניתן להעריך מחדש את ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות לגבי בעלי חיים לא אנושיים במדעי החברה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. [לקוח מתוך מאמרו של סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר המופיע למטה].
בהקשר לכך, מפאת חשיבותו , נביא כאן בתרגום מילולי של אחד מאיתנו [י.ל.] את מסקנתו של מאמר שמחברו שהוזכר כבר למעלה הינו סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר "בעלי חיים כסובייקטים חברתיים: לקראת אינטראקציה חברתית מכלילה"
Sariyah Mohammed [University of Manchester]; Animals as Social Subjects: Toward Inclusive Social Interaction
by
"הכללתם של בעלי חיים לא-אנושיים בתחום החברתי מחייבת חשיבה מחודשת על הנחות סוציולוגיות מקובלות. אינטראקציה סימבולית דורשת סובייקטיביות בין השחקנים. בעבר הניחו שהדבר אפשרי רק בין שחקנים לשוניים, ולכן אנושיים. עם זאת, צורות מסוימות של תקשורת לא אנושית עם בעלי חיים מורכבות באופן דומה לשפה אנושית. רכישת שפה והשימוש היצירתי בה בקופים מאתגרים ברצינות את השאלה אם בני האדם הם, למעשה, הסוכנים הלשוניים היחידים. בכל מקרה, הדגמות אחרות של אינטראקציה סימבולית נמצאות בהקשרים לא לשוניים. אינטראקציה סימבולית יכולה להיות מוגדרת גם במונחים של מטרות חברתיות אשר ניתן לחלוק בין קבוצות של אותו מין או קבוצות מעורבות של בני אדם ובעלי חיים לא אנושיים, למשל במשחק חברתי. הבה נכיר בכך כי עד כה המחויבות לאידיאולוגיה אנתרופוצנטרית הייתה המניע העיקרי האחראי לעיצוב ההנחות שלנו לגבי החוויה הלא-אנושית של בעלי חיים.
יש להתרחק מדיווח אובייקטיבי ומכניסטי על התנהגות לא אנושית של בעלי חיים לטובת נקודת מבט הרואה את בני המינים האחרים כפרטים. כדי לאזן את הוויכוח, חייבת להיות דאגה להכחשה אנתרופולוגית [anthropodenial] באותה מידה שיש דאגה לאנתרופומורפיזם. ההבנה האנושית היא בהכרח אנתרופומורפית, וניתן להשתמש בה גם כיתרון במחקר. גישה זו הובילה חוקרים לייחס עצמיות לבעלי חיים לא אנושיים. התיאורים האוטואתנוגרפיים של אירווין חושפים כי בני אדם חווים את העצמי הסובייקטיבי של בעלי חיים לא אנושיים אף במערכות יחסים קצרות ובודאי במערכות ארוכות טווח. הן באינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לא-אנושיים והן באינטראקציות בין-מיניות, העצמי מוכר במובנים של סוכנות, קוהרנטיות, רגשיות והיסטוריה עצמית, שאף אחד מהם אינו דורש נוכחות של שפה. יש, אם כן, צורך להשתמש באינטראקציה סובייקטיבית בהבנת העצמי החייתי הלא-אנושי. מכיוון שהתרבות האנושית שואבת משמעויות גם משחקנים שהם בעלי חיים לא אנושיים וממערכות היחסים שלנו איתם, יש צורך להבין אותם וכיצד הם מייצרים יחד את המציאות שלנו, ולשם כך נדרשות שיטות מתאימות.
לבסוף, המאמץ המתודולוגי העיקרי של תחום זה הוא להבין מה בעלי חיים לא אנושיים "אומרים" עבורנו. היישום של אנתרופומורפיזם היוריסטי או ביקורתי בניהול חקירות על טבעם של יחסים עם בעלי חיים לא אנושיים מאפשר לנו למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ולא הפשוט ביותר. זה דורש לעבוד עם ולא נגד נקודת המבט האנושית שלנו, ולהבין שהיכולות הקוגניטיביות שלנו ושל בעלי החיים משתנות במידה ולא בסוג. מינים שונים דורשים שיטות חקירה שונות, אך כל מחקר חייב להיות קפדני ושיטתי, ולאפשר שכפול של תוצאות. אנו יכולים לנצל את תחושת התודעה המשותפת שלנו, תוך שימוש בהיבטים שונים של תנועה במרחב לאיסוף נתונים – ביניהם: מודעות מרחבית, שפת מחוות ממשית או משחק חברותי. ניתן להעריך כיצד תנועת הגוף תורמת ליצירת משמעויות בין נושאים, אשר ניתן ללמוד אותה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. אם אנו מקווים להגיע לרמה מסוימת של הבנה של/עם בעלי חיים לא אנושיים ומה משמעותם עבורנו ועבורם, עלינו להכיר תחילה במעמדם כסובייקטים חברתיים – ואז למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם."
להלן נדון תחילה במאפיינים משותפים של החיים החברתיים אצל כל היונקים. נציין כי בשיחה זו נעזרנו ב-GPT גירסא 4, תוך בדיקת כל נתון והשוואתו למקורות אחרים על מנת למנוע אינפורמציה לא נכונה. כמו כן נעזרנו גם באתר ה-PUBMED האמריקאי ומגוון אתרים אחרים בהכנת שיחה זו.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
As part of our review of the evolutionary manifestations of socialization in animals, this time we will discuss vertebrates, which are birds.
Birds, like humans and other animals, experience a range of emotions. While we may not fully understand the depth and complexity of their emotional experiences, scientific research has provided insights into the emotional lives of birds. Here are some key points: According to GPT 4 and other sources such as PUBMED and more after filtering and checking below is the range of estimated emotions:
1. Fear and anxiety: Birds can experience fear and anxiety in response to perceived threats or stressful situations. They may exhibit behaviors such as alarm calls, seeking shelter or trying to escape from dangers perceived by them.
2. Joy and happiness: Birds can also experience positive emotions associated with pleasure and happiness. They may exhibit behaviors such as singing, dancing or engaging in playful activities when they are in a positive and comfortable environment.
3. Bond and love: Many bird species form strong social bonds, especially with their mates or offspring. These bonds are often based on emotional bonds and can be seen through displays of affection, mutual nurturing or shared caregiving responsibilities.
4. Grief and Loss: Birds can experience grief and show signs of grief when they lose a mate, offspring or close companion. They may exhibit behaviors such as decreased appetite, reduced vocalizations, or increased withdrawal from social interactions.
5. Curiosity and investigation: Birds are known for their inquisitive nature. They often show interest in their surroundings, exploring new objects or environments. This behavior indicates a sense of curiosity and an emotional response to novelty.
6. Aggression and territoriality: Some species of birds exhibit aggressive behaviors, especially during the breeding season or when defending their territories. These behaviors are often motivated by emotional responses to perceived threats or competition.
It is important to note that these points are only estimates and there may be some anthropomorphism in them, that is, a projection of our feelings as humans. Thus, while birds can experience emotions, their experiences may differ from humans due to their unique sensory perceptions and cognitive abilities. Of course, more research is needed to deepen our understanding of bird emotions and the underlying mechanisms.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
במסגרת סקירתנו אודות ביטויי האבולוציה של חיברות בבעלי מיים הפעם נדון בבעלי חוליות שהן הציפורים.
ציפורים, כמו בני אדם ובעלי חיים אחרים, חוות מגוון של רגשות. בעוד שאולי איננו מבינים לגמרי את העומק והמורכבות של החוויות הרגשיות שלהם, המחקר המדעי סיפק תובנות על חיי הרגש של ציפורים. הנה כמה נקודות מפתח: על פי GPT ומקורות אחרים כמו PUBMED ועוד.
- פחד וחרדה: ציפורים יכולות לחוות פחד וחרדה בתגובה לאיומים נתפסים או מצבים מלחיצים. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון קריאות אזעקה, חיפוש מחסה או ניסיון לברוח מסכנות הנתפסות על ידן.
- שמחה ואושר: ציפורים יכולות גם לחוות רגשות חיוביים הקשורים להנאה ואושר. הם עשויים להפגין התנהגויות כגון שירה, ריקוד או עיסוק בפעילויות משחקיות כאשר הם נמצאים בסביבה חיובית ונוחה.
- קשר ואהבה: מיני ציפורים רבים יוצרים קשרים חברתיים חזקים, במיוחד עם בני זוגם או צאצאיהם. קשרים אלה מבוססים לעתים קרובות על קשרים רגשיים וניתן לראות אותם באמצעות גילויי חיבה, טיפוח הדדי או אחריות טיפול משותפת.
- אבל ואובדן: ציפורים יכולות לחוות צער ולהפגין סימני אבל כאשר הן מאבדות בן זוג, צאצא או בן לוויה קרוב. הם עשויים להציג התנהגויות כגון ירידה בתיאבון, קולות מופחתים, או נסיגה מוגברת מאינטראקציות חברתיות.
- סקרנות וחקירה: ציפורים ידועות באופיין החקרני. לעתים קרובות הם מראים עניין בסביבתם, חוקרים חפצים או סביבות חדשות. התנהגות זו מצביעה על תחושת סקרנות ותגובה רגשית לחידוש.
- תוקפנות וטריטוריאליות: חלק ממיני הציפורים מפגינים התנהגויות תוקפניות, במיוחד בעונת הרבייה או בעת הגנה על הטריטוריות שלהם. התנהגויות אלה מונעות לעתים קרובות על ידי תגובות רגשיות לאיומים נתפסים או תחרות.
חשוב לציין כי נקודות אלו הן הערכות בלבד ויתכן שיש בהם מן האנתרופומורפיזם, כלומר השלכה מרגשותינו אנו כבני אדם. כך, בעוד ציפורים יכולות לחוות רגשות, החוויות שלהן עשויות להיות שונות מבני אדם בשל התפיסות החושיות והיכולות הקוגניטיביות הייחודיות שלהן. כמובן יש צורך במחקר נוסף כדי להעמיק את הבנתנו את רגשות העופות ואת המנגנונים העומדים בבסיסם.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
This time we will discuss in our review about the evolutionary course of socialization in animals socialization among fish.
First it is said that fish are more intelligent than people think. for example:
Problem solving and use of tools: Some fish have been observed using rocks as tools to open shells. Rainbow fish can adjust the jets of water they spit to knock insects into the water, which accounts for the calculation of refraction.
Memory: Fish have been shown to have fairly good memories. For example, some studies have shown that fish can remember the location of objects, the layout of their environment, and some can learn from past experiences.
Social behavior and communication: Many fish species exhibit complex social behaviors. They can recognize other individual fish, remember them, and can communicate by a variety of means such as sound, visual signals, electrical signals, and chemical signals.
Learning and training: Fish can be trained to perform various tasks. For example, goldfish have been trained to press a lever to obtain food, and they can even learn to do so at certain times of the day.
Spatial navigation: some fish species have impressive spatial navigation abilities. For example, salmon are able to navigate thousands of miles of ocean to return to the stream where they were born when it's time to spawn.
Emotion-like states and pain perception: Fish show behavioral and physiological responses to noxious stimuli, indicating that they can perceive pain. Some researchers claim that fish also show signs of experiencing fear and stress.
These examples illustrate that fish intelligence can be quite complex, although this is of course different from the intelligence of mammals and especially primates. It is also worth noting that there is great variation between fish species, just like there is between mammals, and not all species will display all of the behaviors listed above.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפעם נדון בסקירתנו אודות מהלך האבולוציה של החיברות או הסוציאליזציה בבעלי חיים בחיברות בין דגים
ראשית נאמר כי דגים הם אינטליגנטיים יותר ממה שסבורים. למשל:
פתרון בעיות ושימוש בכלים: חלק מהדגים, נצפו משתמשים בסלעים ככלים לפתיחת קונכיות. דגי קשת יכולים להתאים את סילוני המים שהם יורקים כדי להפיל חרקים למים, מה שמביא בחשבון את חישוב שבירת האור.
זיכרון: הוכח שלדגים יש זיכרונות טובים למדי. לדוגמה, כמה מחקרים הראו כי דגים יכולים לזכור את המיקום של אובייקטים, את הפריסה של הסביבה שלהם, וחלקם יכולים ללמוד מחוויות העבר.
התנהגות חברתית ותקשורת: מיני דגים רבים מפגינים התנהגויות חברתיות מורכבות. הם יכולים לזהות דגים בודדים אחרים, לזכור אותם, ויכולים לתקשר במגוון אמצעים כגון קול, אותות חזותיים, אותות חשמליים ואותות כימיים.
למידה ואימון: ניתן לאמן דגים לבצע משימות שונות. לדוגמה, דגי זהב אומנו ללחוץ על מנוף בכדי להשיג מזון, והם יכולים אפילו ללמוד לעשות זאת בשעות מסוימות של היום.
ניווט מרחבי: לחלק ממיני הדגים יש יכולות ניווט מרחביות מרשימות. לדוגמה, דגי סלמון מסוגלים לנווט לאורך אלפי קילומטרים של אוקיינוס בכדי לחזור לנחל שבו נולדו כשמגיע הזמן להשריץ.
מצבים דמויי רגש ותפיסת כאב: דגים מראים תגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות לגירויים מזיקים, מה שמעיד על כך שהם יכולים לתפוס כאב. יש חוקרים הטוענים כי דגים מראים גם סימנים של חוויית פחד ולחץ.
דוגמאות אלה ממחישות כי אינטליגנציה דגים יכולה להיות מורכבת למדי, אם כי זו שונה כמובן מאינטליגנציה של יונקים ובמיוחד פרימטים. ראוי גם לציין שיש שונות רבה בין מיני דגים, בדיוק כמו זו שיש בין יונקים, ולא כל המינים יציגו את כל ההתנהגויות המופיעות למעלה
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
In the upcoming talks we will discuss the mechanisms of influence and social interaction in group animals and raise the question to what extent they have individual brain representations of their peers.
In this conversation we will discuss invertebrates such as bees and ants, while in the following conversations we will discuss vertebrates such as fish and birds, various mammals including dolphins, and finally monkeys whose genome is close but not identical to that of humans, Homo sapiens.
As a general rule, in insects, bees and ants have a clear division of roles, and a morphological [formal] change is evident in them according to their roles in the group, when the role is usually relatively defined and fixed at different times during life. Bees and ants usually build complex structures that require the cooperation of group members. The question arises as to how the ant or the bee know their roles in building the structure. Does each have a general plan of the nest structure or does each only have a specific function within the structure. We note that even if each does not have a general plan of the structure, it is still possible to create a complex structure if there are certain interactions between the members of the group according to specific representations in their brains. We note that the influence of the members of the group on each other can be done in different ways, whether by contact or the secretion of pheromones or in other ways. As a general rule, it is certain that ants or bees do not have a developed brain representation of their counterparts as in humans, but there is probably a partial representation that is nevertheless necessary for their interactions.
See: Wyatt TD. Introduction to Chemical Signaling in Vertebrates and Invertebrates. In: Mucignat-Caretta C, editor. Neurobiology of Chemical Communication. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2014. Chapter 1
Below we will ask a number of questions relevant to the social interactions in bees and ants with the help of a variety of sources including; PUBMED : GPT; WIKIPEDIA GOOGLE; and we will discuss each of them:
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
בשיחות הקרובות נדון במנגנוני ההשפעה והאינטרקציה החברתית בבעלי חיים קבוצתיים ונעלה את השאלה באיזה מידה יש להם ייצוגים מוחיים אינדיבידאלים של עמיתיהם.
נדון בשיחה זו בחסרי חוליות כדבורים ונמלים ואילו בשיחות הבאות בבעלי חוליות כדגים וציפורים, ביונקים למיניהם כולל דולפנים, ולבסוף בקופים שהגנום שלהם קרוב אך לא זהה לשל בני האדם, ההומו סאפיינס.
ככלל בחרקים בדבורים ונמלים יש חלוקה ברורה של תפקידים, וניכר בהם שינוי מורפולוגי [צורני] על פי תפקידיהם בקבוצה כאשר התפקיד בדרך כלל מוגדר יחסית וקבוע בתקופות שונות במהלך החיים. דבורים ונמלים בונים בדרך כלל מבנים מורכבים שדורשים שיתוף פעולה של חברי הקבוצה. נשאלת השאלה איך הנמלה או הדבורה יודעות תפקידיהן בבניית המבנה. האם לכל אחת יש תכנית כללית של מבנה הקן או לכל אחת פונקציה מסוימת בלבד מתוך המבנה. נציין כי אף אם אין לכל אחת תכנית כללית של המבנה עדיין ניתן ליצר מבנה מורכב אם יש אינטראקציות מסוימות בין חברי הקבוצה ומה שמיוצג במוחן אלו האינטראקציות. נציין כי ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה יכולה להיעשות בדרכים שונות אם על ידי מגע או הפרשת פרומונים או בדרכים נוספות. ככלל בוודאי שלנמלים או לדבורים אין ייצוג מוחי מפותח של עמיתיהם כמו אצל בני האדם אך כנראה יש ייצוג חלקי בכל זאת הדרוש לאינטראקציות ביניהם.
ראה: Wyatt TD. Introduction to Chemical Signaling in Vertebrates and Invertebrates. In: Mucignat-Caretta C, editor. Neurobiology of Chemical Communication. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2014. Chapter 1
להלן נשאל מספר שאלות הרלבנטיות לאינטראקציות החברתיות בדבורים ונמלים תוך העזרות במגוון מקורות כולל; PUBMED : GPT; WIKIPEDIA GOOGLE ; ונדון בכל אחת מהן:
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
Let's first recall the "social ego" model shown in the figure below:
First we note that the social self is mainly influenced by the external reference groups [in external reality] and even projects onto them what is reflected in the figure above. It was also said first that a structure is defined as a mental structure that expresses a defined function or functions, while external groups are defined as a group of people in external reality who have some common denominator and mutual interactions.
Below are definitions of the structures and concepts that appear in the above suggested model.
In this model we propose that one must first differentiate between the primary self [PRIMARY SELF] which is actually the basic biological core consisting of several innate structures and which is subject to development during life. and the social self [SECONDARY SELF] which is a structure that develops during the exposure of a person to social influence and consists of internalizations of figures significant to a person that originate either from external groups or from imaginary groups related for example to a character from a myth, from a movie, and more that had a considerable influence upon the person. We will note here that at birth there are apparently innate patterns for most parts of the self such as the social self and its parts that form nuclei for the future development of these structures.
The Secondary Selves include: 1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life; 2] the representations of internalized characters that often originate from significant characters that the person is exposed to during his life but as mentioned there may also be imaginary characters represented in books, movies, etc. that had a significant impact on the person; 3] person’s representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu in which a person lives and are not specifically related to a specific person, [as we will see later, this refers to the combination of the existing culture and the subculture in which the person lives]. For convenience, we refer to the variety of internalized secondary selves as the "board" of internalized characters. We note that often one or more of the secondary selves takes precedence and dictates the attitudes and behavior of this directorate and he/they are referred to by us as "the Dictator Self" or “Dictator Selves”. The reference here is not to the dictator of a country, but rather to an internalized figure which is dominant in the board of the internalized characters.
The Bodily Self is defined as the set of experiences related to the perception of the body, its limits and sensations and also includes thoughts, attitudes and feelings towards the body and which begin with the innate bodily self which, as mentioned, continues to develop in human life.
And finally we include here the Reflective Self which is defined as a structure that develops following the development of the social self and enables a comprehensive insight [even supervision] to the individual's state of awareness and mental expressions.
In order to focus on our subject, we will not mention here this time the Sensitivity Channels that appear in the illustration above and their influence, you can read about them in previous conversations.
The current conversation focuses on the secondary self (or secondary selves) represented by the subculture.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר תחילה שוב את המודל לאני החברתי" המופיע באיור למטה
ראשית נציין כי העצמי החברתי מושפע בעיקר מקבוצות ההתייחסות החיצוניות [במציאות החיצונית] ואף מקרין עליהן דבר הבא לידי ביטוי באיור למעלה. נאמר תחילה גם כי סטרוקטורה מוגדרת כמבנה נפשי המבטא תפקוד או תפקודים מוגדרים ואילו קבוצות חיצוניות מוגדרות כקבוצת אנשים במציאות החיצונית שיש להם מכנה משותף כלשהו ואינטרקציות הדדיות.
להלן הגדרות של הסטרוקטורות והמושגים המופיעים באיור המודל.
במודל שאנו מציעים לעצמי יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני [PRIMARY SELF] שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני – SECONDARY SELF] אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר ממיתוס מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם. נציין כאן שבעת הלידה כפי הנראה קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל העצמי החברתי וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית של סטרוקטורות אלו.
העצמיים המשניים [SECONDARY SELVES[] כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו/ שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה בו האדם חי ואינן קשורות דווקא באדם ספציפי, [כפי שנראה בהמשך הכוונה לשילוב התרבות הקיימת ותת התרבות בה האדם חי]. אנו מכנים לשם נוחות את מגוון העצמיים המשניים המופנמים כ "דירקטוריון" הדמויות המופנמות. נציין כי לרוב אחד או יותר מהעצמיים המשניים תופס/ים בכורה ומכתיב/ים את עמדות והתנהגות דירקטוריון זה והוא/הם מכונים על ידנו "האני הרודן" או דיקטטור סלף. אין הכוונה כאן לרודן של מדינה דווקא אלא לדמות מופנמת שהינה דומיננטית בדירקטוריון הדמיות.
העצמי הגופני BODILY SELF] ] מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף גבולותיו ותחושותיו וכולל גם מחשבות עמדות ורגשות כלפי הגוף ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם.
ולבסוף נמנה את האני הרפלקטיבי [REFLECTIVE SELF] המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית [אף ראיית-על] של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד.
לשם התמקדות בנושאנו, לא נזכיר כאן הפעם את ערוצי הרגישות והשפעתם המופיעים באיור מעל האני הראשוני והמעוניין יכול לקרוא אודותם בשיחות קודמות.
השיחה הנוכחית מתמקדת כאמור בעצמי המשני או המשניים המופנמים המיצגים על ידי תת-התרבות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Hello to our dear followers
Introduction
Dreams were an important subject in ancient times and were interpreted and understood in different ways by different cultures and civilizations. It was generally believed that the dreamer goes wandering in the world of dreams or that the dream penetrates him in a passive way, and sometimes is sent to him by the gods.
In ancient Egypt, dreams were considered significant, and dream interpretation was an essential part of their religious and cultural beliefs. The Egyptians believed that dreams were a way to communicate with the gods and that they contained messages about the future. In the 14th century BC, appeared the earliest dream book with interpretations of these transmissions. It is interesting to note that the Egyptian dream solvers introduced the "theory of contrasts": they claimed, for example, that a dream of death foretells a long life.
In ancient Greece, dreams were believed to be messages from the gods, and their interpretation was essential to understanding the will of the gods. Many sacred places in Greece were used for the "incubation" of dreams: the visitors were invited to use drugs and potions that put them to sleep, and their dreams were defined as prophecies, in connection with the illnesses and circumstances of the dreamers' lives.
In ancient Rome, dreams were also considered significant and were often used to predict the future. The Roman writer and orator Marcus Tullius Cicero wrote a famous book on the subject called "Interpretation of Scipio's Dream", which explored the meaning of his dream and its interpretation. In this dream, Scipio is exposed to the eternal life of the soul, and as he looks out over the entire universe, he learns its secrets and realizes that our existence in this world is fleeting and meaningless.
In ancient China, dreams were believed to be a way to communicate with the ancestors and spirits, and their interpretation was essential to understanding the will of the gods. The Chinese also developed a system of dream interpretation, which was based on the symbolism of various objects and events in dreams. In general, dreams were seen as significant and were often interpreted as messages from the divine or the supernatural. In Matach's educational library it is noted based on sources that Chinese scholars believed that dreams occur when the spiritual soul is temporarily separated from the body and can converse with the souls of the dead, or with the gods. Thus, in the 14th century AD, visitors to a Chinese city were required to sleep the first night inside the temple of the god of the city, in order to be able to receive the transmissions – which is somewhat reminiscent of the "incubator" temples of classical Greece.
We have to admit that there are many theories about the nature of dreams, which implies that one central theory that is solid and backed by scientific evidence has not yet been formulated.
In general, some of the prominent dream theories claim that the role of dreaming is, among other things: consolidating memories, processing emotions, expressing our deepest desires, gaining practice in dealing with potential dangers, and more. Thus many experts believe that we dream due to a combination of these reasons and not due to one particular theory. In addition, while many researchers believe that dreaming is essential for mental, emotional and physical well-being, some scientists suggest that dreams serve no real purpose at all.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
