נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב לעוקבנו היקרים
הקדמה
חלומות היו נושא חשוב בעת העתיקה ופורשו והובנו בדרכים שונות על ידי תרבויות ותרבויות שונות. בדרך כלל האמינו כי החולם יוצא לשוטט בעולם החלומות או שהחלום חודר אליו באופן סביל, ולעיתים נשלח אליו מן האלים.
במצרים העתיקה נחשבו חלומות למשמעותיים, ופירוש חלומות היה חלק חיוני מאמונותיהם הדתיות והתרבותיות. המצרים האמינו כי חלומות הם דרך לתקשר עם האלים וכי הם מכילים מסרים על העתיד. במאה ה14 לפני הספירה, הופיע אצלם ספר החלומות הקדום ביותר ובו פירושים לשדרים הללו. מעניין לציין כי מעניין כי פותרי החלומות המצריים הציגו את "תיאוריית הניגודים": הם טענו, למשל, שחלום על מוות ינבא חיים ארוכים.
ביוון העתיקה, האמינו כי חלומות שהם מסרים מהאלים, ופרשנותם הייתה חיונית להבנת רצון האלים. מקומות מקודשים רבים ביוון שימשו ל"הדגרה" של חלומות: המבקרים הוזמנו להשתמש בסמים ובשיקויים שהפילו עליהם תרדמה, וחלומותיהם הוגדרו כמנבאים, בהקשר לתחלואי ונסיבות חייהם של החולמים.
ברומא העתיקה, חלומות נחשבו אף הם למשמעותיים ושימשו לעתים קרובות לחיזוי העתיד. הסופר והנואם הרומי מרקוס טוליוס קיקרו כתב ספר מפורסם בנושא בשם "פרשנות על חלומו של סקיפיו", שחקר את משמעות חלומו ואת פרשנותו. בחלומו זה נחשף סקיפיו לחיי הנצח של הנפש, ובעודו משקיף על היקום כולו, הרי הוא לומד את סודותיו ומבין אל נכון, שקיומנו בעולם זה הוא בר חלוף ודל משמעות.
בסין העתיקה, האמינו כי חלומות הם דרך לתקשר עם האבות והרוחות, והפרשנות שלהם הייתה חיונית להבנת רצון האלים. הסינים פיתחו גם מערכת של פירוש חלומות, שהתבססה על סמליות של חפצים ואירועים שונים בחלומות. באופן כללי, חלומות נתפסו כמשמעותיים ולעתים קרובות פורשו כמסרים מהאלוהי או העל-טבעי. בספריה החינוכית של מטח מצויין על סמך מקורות כי מלומדים סיניים האמינו כי חלומות מתחוללים כאשר הנפש הרוחנית, נפרדת זמנית מן הגוף, ויכולה לשוחח עם נשמות המתים, או עם האלים. כך במאה ה-14 לספירה נדרשו מבקרים בעיר סינית לישון בלילה הראשון בתוך המקדש של אל העיר, בכדי שיוכלו לקלוט את השדרים – מה שמזכיר במידה מסוימת את מקדשי ה"הדגרה" של יוון הקלאסית.
נודה כי ישנן תיאוריות רבות על טבעם של חלומות, מה שרומז כי עדיין לא נתגבשה תיאוריה אחת מרכזית שהינה מוצקת ומגובה בהוכחות מדעיות.
באופן כללי כמה מתיאוריות החלום הבולטות טוענות כי תפקיד החלימה הוא בין היתר: איחוד זיכרונות, עיבוד רגשות, ביטוי הרצונות העמוקים ביותר שלנו, השגת תרגול בהתמודדות עם סכנות פוטנציאליות ועוד. כך מומחים רבים מאמינים כי אנו חולמים בשל שילוב של סיבות אלה ולא בשל תיאוריה אחת מסוימת. בנוסף, בעוד חוקרים רבים מאמינים כי חלימה חיונית לרווחה נפשית, רגשית ופיזית, כמה מדענים מציעים כי חלומות אינם משרתים מטרה אמיתית בכלל.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
Axel [Martin Frederik] Munthe (1857 – 1949)
In Wikipedia and in a contemporary exhibition [February March, 2023] in honor of his archaeological activity at the Historical Museum of Archeology in Naples Italy it is stated that Axel [Martin Frederik] Munthe (1857 – 1949) was a Swedish physician and psychiatrist, the author of the book "The Story of San Michele", a book describing his life and work . Munthe grew up in Sweden, studied medicine there, and later studied medicine in Paris (where he was a student of Charcot with whom he had a conflict).
Munthe opened his first clinic in France but spent most of his adult life in Italy at his home on the island of Capri known as San Michele.
Villa San Michele on the island of Capri
Axel Munthe . The story of San Michele. 1929
As mentioned, after finishing his studies, Munthe opened a clinic in Paris, mainly to serve the members of the Scandinavian art colony there. In 1884 he traveled to Naples to offer medical aid during a cholera epidemic. In 1887 he moved to Capri, bought the Villa San Michele and began its restoration, in 1890, when the money for restoration began to run out, he opened a clinic in Rome and from that point on divided his time between Rome and Capri. During the First World War he volunteered for the Red Cross and cared for the war wounded
Apparently he had a complex personality, one that could connect with the aristocracy [he treated royals from Sweden and England] on the one hand and the common man on the other. We note that there are some critics who tend to attribute exaggerations to some of his writings, especially in his book "The Story of San Michele".
Munthe tried to avoid giving medication as much as possible, especially in his psychological therapeutic cases, and often recommended hypnosis, music, walking, sailing and a variety of other alternative medical approaches.
Below we will bring you a therapeutic case from his writings. We will analyze it later according to our assumption that the "SOCIAL SELF" of the person, which includes its perceptions, actions and views, consists of a "board" of internalized figures, while the person itself is not aware of this.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949)
בערך בוויקיפדיה ובתערוכה עכשווית [פברואר מרץ, 2023] לכבוד פעילותו הארכאולוגית במוזיאון ההיסטורי לארכאולוגיה בנאפולי איטליה מצוין כי אקסל [מרטין פרדריק] מונתה (1857 – 1949) היה רופא ופסיכיאטר שבדי, מחבר הספר "הסיפור של סן מיקלה", ספר המתאר את חייו ויצירתו. מונתה גדל בשוודיה, למד שם לרפואה, ובהמשך למד רפואה בפריז (שם היה תלמידו של שארקו אשר עימו הסתכסך)
מונתה פתח את הקליניקה הראשונה שלו בצרפת אך את רוב חייו הבוגרים העביר באיטליה ובביתו באי קאפרי המכונה סן מיקלה.
הווילה סאן מיקלה באי קאפרי
Munthe Axel. The story of San Michele. 1929.
כאמור לאחר סיום לימודיו, מונתה פתח מרפאה בפריז, בעיקר בכדי לשרת את חברי מושבת האמנות הסקנדינבית שם. בשנת 1884 הוא נסע לנאפולי בכדי להציע סיוע רפואי במגפת כולרה. ב-1887 הוא עבר לקאפרי, קנה את וילה סן מיקלה והחל בשיקומה, ב-1890, כשהחל אוזל הכסף לשיקום, פתח מרפאה ברומא ומנקודה זו ואילך חילק את זמנו בין רומא לקאפרי. בעת מלחמת העולם הראשונה התנדב לצלב האדום וטיפל בפצועי המלחמה
כפי הנראה הייתה לו אישיות מורכבת, כזו היכולה להתחבר לבני האצולה [טיפל בבני מלוכה משבדיה ומאנגליה] מחד ולאדם הפשוט מאידך. נציין שיש הנוטים לייחס הגזמות לחלק מכתביו במיוחד בספרו "הסיפור של סן מיקלה".
מונתה ניסה להימנע ככל האפשר מטיפול תרופתי במיוחד במקרים הטיפוליים הפסיכולוגיים שלו, והמליץ לעתים קרובות על היפנוזה, מוזיקה, צעדות, שיט ומגוון גישות רפואיות אלטרנטיביות אחרות.
להלן נביא לכם מקרה טיפולי מתוך כתביו. אותו ננתח בהמשך על פי הנחתנו כי ה"אני החברתי" [SOCIAL SELF] של האדם הכולל את ,תפיסותיו, פעולותיו והשקפותיו מורכב מ"דירקטוריון" של דמויות מופנמות, בעוד הוא עצמו אינו מודע לכך.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Following on from the previous blog conversations, we also assume here the existence of an internalized "enemy group" in our brain that is separate from the internalized social self-characters group that we will call here the "directorate of internalized characters" or for short "the board".
We will give several reasons for this:
First, as we mentioned before, we assume that the rules that apply to a real external group or groups also apply to a group internalized within the individual. If we look at the structure of groups in the outside world, we will quickly notice the existence of oppositional groups to a given group in almost any chosen social field. This is so entrenched that in the parliamentary political system the opposition group or groups are recognized, they have a place, and a chairman with agreed rights is even elected for this collection of groups or groups. And if we claim that the rules that apply to a real external group or groups also apply to a group internalized within the individual, then there is room to speculate about the existence of an internalized group of opponents or enemies.
Second, in the internalized board of directors’ group that builds the social self, there is a leader or leaders that we even called the "dictator-self" who imposes censorship on the acceptance of certain positions and values and figures who advocate them, even if they are significant to an individual and those are excluded to another group, i.e. the group of enemies or opponents.
Thirdly, we talked about the existence of sensitivity channels. These may also play a role in building the group of enemies. For example, if an individual has a channel of sensitivity to high status, then if a certain character interferes with this or threatens it, then this person will not be included in the group of the board of directors but in the group of opponents.
Fourth, there are imaging studies of the enemy figure that demonstrate that its representation or representation in the brain is different from that of other familiar people. In a comprehensive review article, Motoaki Sugiura opens by saying that an enemy is considered to be someone against whom we hold negative social attitudes and in response to his approach we enter into "fight or flight" behavior.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
בהמשך לשיחות הבלוג הקודמות אנו מניחים כאן גם את קיומה של "קבוצת אויבים" מופנמת בנפשנו שהינה נפרדת מקבוצת דמויות העצמי החברתי המופנמת שנכנה כאן "דירקטוריון הדמויות המופנמות" או בקיצור "הדירקטוריון".
נביא לכך מספר נימוקים.
ראשית, כפי שהזכרנו בעבר אנו מניחים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד. אם נתבונן במבנה קבוצות בעולם החיצוני נבחין במהרה אודות קיום קבוצות אופוזיציונריות לקבוצה נתונה כמעט בכל תחום חברתי שנבחר. הדבר כה מושרש עד כי במערכת הפוליטית הפרלמנטרית הקבוצה או הקבוצות האופוזיציונריות מוכרות, יש להן מקום, ואף נבחר לאוסף קבוצות או קבוצה זו יושב ראש עם זכויות מוסכמות. ואם אנו טוענים כי הכללים החלים על קבוצה או קבוצות חיצוניות ריאליות חלים גם על קבוצה המופנמת בתוך היחיד, הרי שיש מקום לשער בדבר קיום קבוצה מופנמת של המתנגדים או האויבים.
שנית, בקבוצת הדירקטוריון המופנמת הבונה את העצמי החברתי יש מנהיג או מנהיגים שאף כינינו "הרודן העצמי" המטיל צנזורה על קבלת עמדות וערכים מסוימים ודמויות הדוגלות בהן, אף אם הן משמעותיות ליחיד ואלו מודרות לקבוצה אחרת, קרי קבוצת האויבים או המתנגדים.
שלישית , דיברנו על קיומם של ערוצי רגישות. גם אלו עשויים למלא תפקיד בבניית הקבוצה של האויבים. למשל באם ליחיד יש ערוץ רגישות לסטטוס גבוה הרי במידה ודמות מסוימת מפריעה לכך או מאיימת על כך הרי זו לא תיכלל בקבוצת הדירקטוריון אלא בקבוצת המתנגדים.
רביעית, קיימים מחקרי הדמיה של דמות האויב-ים המדגימים כי ייצוגו או ייצוגם במוח שונה מזה של אנשים מוכרים אחרים. במאמר סקירה מקיף פותח מוטואקי סוגיארה באמרו כי אויב נחשב כמי שאנו מחזיקים נגדו בעמדות חברתיות שליליות ובתגובה להתקרבותו אנו נכנסים להתנהגות של "הילחם או ברח".
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
In this talk, we will discuss the facial recognition centers in the brain and claim that they are the core or the anchor for creating an internalized character, and we will also present studies that discuss the social brain map of the individual that reflects a social hierarchy, which has possible consequences regarding the hierarchy of internalized characters, and we will say a few words about the leadership of a group and its representation in the brain.
The face recognition centers in the brain.
Face processing researchers often claim that humans spend more time looking at human faces than at any other category of complex visual stimuli. As a result of this unparalleled exposure, adults appear to have an extraordinary level of ability in the area of facial processing. It is this proficiency that is at the center of a debate: Does facial processing have a unique status in the brain?
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה זו נדון במרכזי זיהוי הפנים במוח ונטען כי הם הגרעין או העוגן ליצירת דמות מופנמת, כמו כן נביא מחקרים הדנים במפה המוחית החברתית של היחיד המשקפת היררכיה חברתית דבר שלו השלכות אפשריות לגבי היררכית הדמויות המופנמות ונאמר כמה מילים על מנהיגות של קבוצה וייצוגיה במוח.
מרכזי זיהוי הפנים במוח
חוקרי עיבוד פנים טוענים לעתים קרובות שבני אדם מבלים זמן רב יותר בהתבוננות בפנים אנושיות מאשר בכל קטגוריה אחרת של גירויים חזותיים מורכבים. כתוצאה מחשיפה זו שאין דומה לה, למבוגרים יש לכאורה רמה יוצאת דופן של יכולת בתחום עיבוד הפנים. בקיאות זו היא שעומדת במרכזו של ויכוח: האם לעיבוד פנים יש מעמד ייחודי במוח?
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
Let's recall that we assumed that the core nucleus for the creation of internalized characters in humans are the areas that specialized in face recognition and especially the fusiform nucleus area.
This time we will ask what happens in a variety of animals from humans through other primates and vertebrates?
Do they also have internalized figures of their own species and perhaps of significant others [eg human faces in domesticated animals]?
In order to deal with this difficult question, we will try to go through studies that clarified the core of our hypothesis for the creation of internalized figures [if primary and diffuse and if complex] and that is the ability in higher animals to recognize their faces
We will raise the question of whether there are illustrations that reflect the processing of the most important facial data for an individual whether it is a person or an animal, those that the individual is more exposed to. Are these illustrations in which the processing is done in a better quality and maybe faster and with a higher resolution? Are these similar or different between humans and other primates and between humans and other vertebrates?
The upper group is the primate group
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר כי הנחנו שהגרעין הליבה ליצירת הדמויות המופנמות בבני אדם הינם האזורים שהתמחו בזיהוי הפנים ובמיוחד אזור גרעין הפיוזיפורם.
הפעם נשאל מה קורה אצל מגוון בעלי חיים מהאדם דרך פרימטים ובעלי חוליות?
האם גם להן דמויות מופנמות של בני המין שלהם ואולי של אחרים משמעותיים [למשל פני בני אדם אצל חיות מבויתות]?
בכדי להתמודד עם שאלה קשה זו ננסה לעבור על מחקרים שבררו את הגרעין להשערתנו ליצירת דמויות מופנמות [אם ראשוניות ודיפוזיות ואם מורכבות ] והוא יכולת זיהוי הפנים שלהם
נעלה את השאלה האם קיימים איורים המשקפים את עיבוד נתוני הפנים החשובים ביותר לפרט אם זה אדם ואם חיה, כאלו שהפרט נחשף אליהם יותר. האם אלו איורים בהם העיבוד נעשה באופן איכותי יותר ואולי מהיר יותר וברזולוציה גבוהה יותר? האם אלו דומים או שונים בין בני האדם והפרימטים ובין בני האדם ובעלי חוליות אחרים?
הקבוצה העליונה הינה קבוצת הפרימטים
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings,
In this conversation we will first discuss the development of language in the young child, then we will briefly outline the stages of cognitive development in children according to the psychologist Piaget and the development of the theory of mind [THEORY OF MIND] and in this context we will mention the contribution of Baron-Cohen. In the following we will present two articles related to the development of language, one by Brooke Ferguson and Sandra Waxman from 2017 about the link between language and categorization in infancy, while the other is by Kerr Razori and her friends from the same year [2017] about the development of language to describe the mental state of the baby: the longitudinal roles of attachment and maternal language. It should be noted that there is not always unanimity regarding the dates of the different stages of development between the different approaches.
After laying out these datasets and views, we will try to briefly develop the issue of the influence of language development on the creation of internalized characters.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).
