נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה זו נדון תחילה בהתפתחות השפה אצל הילד הרך בהמשך נפרוס בקצרה את שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית בילדים על פי הפסיכולוג פיאז'ה ואת התפתחות התיאוריה של התודעה או המוח [THEORY OF MIND] ובהקשר לכך נזכיר את תרומתו של ברון-כהן. בהמשך נביא שני מאמרים הקשורים בהתפתחות השפה האחד של ברוק פרגוסון וסנדרה וקסמן מ2017 אודות הקישור שבין שפה וקטגוריזציה בינקות ואילו השני זה של הקר רזורי וחבריה מאותה שנה [2017] אודות התפתחות השפה לתיאור המצב הנפשי של התינוק: התפקידים האורכיים של התקשרות [ATTACHMENT] ושפה אימהית. יש לציין כי לא תמיד יש תמימות דעים בהקשר למועדי שלבי ההתפתחות השונים בין הגישות השונות.
לאחר פריסת מערכי נתונים והשקפות אלו ננסה לפתח בקצרה את הנושא של השפעת התפתחות השפה על יצירת הדמויות המופנמות.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
In a previous conversation we hypothesized that a face serves as an anchor or as a nucleus for the formation of an internalized character. Unfortunately, this has not been scientifically tested yet. However, this time we will open with the review by Eleanor McKone and her colleagues from 2012, which demonstrates that the data no longer support the theory in which the face representation at birth is a sort of innate schema only, while good face diagnosis at the individual level requires many years of practice to achieve. Instead, it now appears that infants are born with a developed ability to represent the structure of upright faces [that are not inverted], which supports the individuation of faces, and the ability to process holistically, and not just though directing attention to faces.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
בשיחה קודמת שיערנו כי פנים משמשות כעוגן או כגרעין להתגבשותה של דמות מופנמת. הדבר לא נבדק לצערנו מחקרית. עם זאת נפתח הפעם עם סקירתם של אלינור מקקהון וחבריה משנת 2012 המדגימה כי הנתונים כבר לא תומכים בתיאוריה שבה ייצוג הפנים היחיד שנוכח בלידה הוא כעין סכימה מולדת בלבד, ואילו אבחנת פנים טובה ברמת הפרט דורשת שנים רבות של תרגול כדי להשיגה. במקום זאת, כיום נראה כי תינוקות נולדים עם יכולת עשירה לייצג את המבנה של פנים זקופות [שאינם הפוכות], דבר התומך באינדיבידואציה של פנים, וביכולת לעיבוד הוליסטי [שלם, כוללני], ולא רק בהפניית תשומת לב לפנים.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Dear readers:
We know that excessive stress can lead to averse changes in our well-being and sometimes even to outburst of a psychiatric disorder. In 1967, psychiatrists Thomas Holmes and Richard Rahe examined over 5000 patient’s medical records to determine whether stressful events cause illnesses. Their premise was that stressors can be ranked by the degree of change or upheaval they typically cause in individuals’ lives. The scale lists common stressful events and arbitrarily assigns a value of 50 ‘LCUs’ [units] to the stress caused by marriage. Patients ranked a list of 43 life events based on a relative score. The Holmes and Rahe Social Readjustment Rating Scale (SRRS) uses the correlational research method to identify the connection between stress and health. Some authors criticized the Holmes and Rahe Stress Scale for not taking into account that different cultural groups react differently to different life events. Also, the scale doesn’t consider intraindividual divergence.
In our own experience we ran into a patient from whom we learned that taking into account interindividual divergence is absolutely crucial in order to predict patient’s reaction to the stressors or, as we mostly name it,”triggers”.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
אנו יודעים כי מתח מוגזם יכול להוביל לשינויים בעלי משמעות שלילית ברווחתנו ולעיתים לא שכיחות אפילו להתפרצות של הפרעה פסיכיאטרית. בשנת 1967, הפסיכיאטרים תומאס הולמס וריצ'רד רהה [Thomas Holmes & Richard Rahe ] בחנו יותר מ-5,000 רשומות רפואיות של מטופלים כדי לקבוע באם אירועים הכרוכים בלחץ נפשי גורמים או משרים מצבי מחלה. הנחת היסוד שלהם הייתה שניתן לדרג גורמי לחץ לפי מידת השינוי או הטלטלה שהם גורמים בדרך כלל בחייהם של אנשים. הסולם מפרט אירועים מלחיצים נפוצים ומקצה באופן שרירותי ערך של 50 יחידות ללחץ הנגרם על ידי נישואין ו100 יחידות למוות של בן זוג. המטופלים דירגו רשימה של 43 אירועי חיים על סמך ציון יחסי [סקלת אירועי חיים של הולמס ורהה ( Holmes and Rahe scale)]. כמה מחברים מתחו ביקורת על סולם הלחץ של הולמס ורהה בכך שלא לקחו בחשבון שקבוצות תרבותיות שונות מגיבות באופן שונה לאירועי חיים שונים. כמו כן, הסולם אינו לוקח בחשבון סטייה אינדיבידואלית של מטופל נתון מסקלה זו . להלן טבלה המפרטת מספר אירועי חיים בסקלת הולמס ורהה הכרוכים בלחץ נפשי, מקומם בדירוג והניקוד שהסקלה נותנת לעוצמת הלחץ של אירוע כזה.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
We will once again remind those who join the blog that in the model we propose for the "self", one must first distinguish between the “primary self”, which is actually the basic biological core consisting of a number of innate structures as shown in figure number 1 and which is subject to development during life and the “secondary”, or social self, which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures (or characters) significant to the person, originating either from external groups or from the imaginary groups related, for example, to a character from a story, from a myth, from a movie, etc. that had a considerable influence on the person. We note here that at birth [see Figure 1] there are innate patterns for most parts of the self such as for example the "social self" and its parts that form nuclei for a possible future development of these structures.
The physical self is defined as the set of experiences related to the perception of the body, its limits and sensations, and also includes thoughts, attitudes and feelings towards the body, and which begins with the innate physical self which, as mentioned, continues to develop in human life.
The "secondary selves" include 1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized characters that often originate from significant characters that the person is exposed to during his life but as mentioned there may also be imaginary characters represented in books, movies, etc. that had a considerable influence on man.
3] representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person].
And finally we will mention the "reflective self" or the "reflective me", which is defined as a structure that develops following the development of the social self and enables a comprehensive view of the individual's state of awareness and mental expressions.
These internal figures, most of which are internalizations of influential figures in external reality, are shaped during the life, and sometimes following a crisis or trauma or events related to that figure [or alternatively during a significant development such as creating a new meaning for life and re-evaluating positions ans attitudes], there may even be several versions of that figure in a course of life.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר שוב לאלו המצטרפים לבלוג כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
העצמי הגופני מוגדר כמכלול החוויות הקשורות בתפיסת הגוף, גבולותיו ותחושותיו, וכולל גם מחשבות, עמדות ורגשות כלפי הגוף, ואשר ראשיתו בעצמי הגופני המולד אשר כאמור הולך ומתפתח בחיי האדם
ה"עצמיים המשניים" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]
ולבסוף נזכיר את ה"עצמי הרפלקטיבי" או ה"אני הרפלקטיבי", המוגדר כמבנה שמתפתח בעקבות התפתחות העצמי החברתי ומאפשר ראייה כוללנית של מצב המודעות וההתבטאויות הנפשיות של היחיד.
להוסיף פסקה המסבירה שוב לקורא מהו דיקטטור מופנם.
הפעם בדון בשאלה האם לדעתנו יש שלבים בהפנמת הדמויות ולאחר מכן נציע היכן בשלבים אלו קיימת הפרעה אצל הסובלים מאוטיזם. נציין כי מדובר עדיין במודל ראשוני ושלבים אלו יעברו חשיבה נוספת בהמשך.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Hi,
We have already written that "because man is a world in its entirety" – there is nothing like this sentence to emphasize the connection between the environment in which man lives and his inner world. From the moment a person is born until his death, he is subject to environmental influence. Like a sponge, he absorbs the characters of the significant people in his life. These characters can be called "reference group or groups". These actually shape us, our attitudes, our emotional world and ultimately – our behavior as well. These groups may influence us directly, with the greater social influence the more important the influencing group seems to be, and in a more complex way that cannot be immediately identified. The important reference groups undergo a process of internalization and become an inseparable part of the person and operate within him even when the original groups no longer exist. Some of these effects exist without permeating the person's consciousness, turning him in a certain sense into a kind of a "robot" that performs a job not his own, according to the "software program" determined by other people who have now become his internalized characters and become part of his inner world. The many conflicts that occur between these internal characters, between them and their own selves and between the contemporary reference groups in the person's external reality may cause a person to go from mental crises to the level of actual mental disorders. We note that most mental disorders begin or worsen following stressful situations. It turned out that a significant part of these situations occurs against the background of the external [in the outside world] and internalized social groups to which the person belongs.
In the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological nucleus consisting of a number of innate structures as shown in figure number 1 and which is subject to development during life. and the [secondary] social self, which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures significant to the person, originating either from external groups or from imaginary groups related, for example, to a character from a story, from a myth, from a movie, etc. that had a considerable influence on the person). We note here that at birth [see Figure 1] there are innate patterns for most parts of the self such as for example the "social self" and its parts that form nuclei for a possible future development of these structures.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
כבר כתבנו כי "כי האדם עולם ומלואו" – אין כמו המשפט הזה כדי להבליט את הקשר בין הסביבה שבה חי האדם ועולמו הפנימי. מרגע היוולדו של האדם ועד מותו הוא נתון להשפעה סביבתית. בדומה לספוג, הוא סופג את הדמויות של האנשים המשמעותיים בחייו. את הדמויות הללו ניתן לכנות "קבוצת או קבוצות השתייכות". אלו למעשה מעצבות אותנו, את עמדותינו, את עולמנו הרגשי ובסופו של דבר – גם את התנהגותנו. הקבוצות הללו משפיעות הן באופן ישיר, עם השפעה חברתית גדולה יותר ככל שהקבוצה המשפיעה נתפסת כחשובה יותר, והן באופן מורכב יותר שלא ניתן לזהותו מיידית. קבוצות ההשתייכות החשובות עוברות תהליך הפנמה והופכות להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ופועלות בתוכו גם כאשר קבוצות המקור כבר אינן קיימות יותר. חלק מההשפעות הללו מתקיים מבלי שהדבר מחלחל לתודעת האדם, והופכות אותו במובן מסוים למעין "רובוט" המבצע מלאכה לא לו, וזאת על פי ה"תוכנה" שהוכתבה על ידי אנשים אחרים שעכשיו הפכו לדמויות מופנמות שלו והפכו חלק מעולמו הפנימי. הקונפליקטים הרבים המתרחשים בין הדמויות הפנימיות הללו, בינן לביו עצמן ולבין הקבוצות ההשתייכות העכשוויות במציאות החיצונית של האדם עלולים לגרום לאדם לעבור משברים נפשיים עד לרמה של הפרעות נפשיות של ממש. נציין כי רוב ההפרעות הנפשיות מתחילות או מחמירות בעקבות מצבי דחק. התברר שחלק ניכר ממצבים אלה מתרחש על רקע של הקבוצות החברתיות החיצוניות [בעולם החיצוני] והמופנמות אליהן האדם משתייך.
במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות כפי שמופיע באיור מספר 1 ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. והעצמי החברתי [המשני], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). נציין כאן שבעת הלידה [ראה איור 1] קיימות תבניות מולדות לרוב חלקי העצמי כמו למשל ה"עצמי החברתי" וחלקיו שמהוות גרעינים להתפתחות עתידית אפשרית של סטרוקטורות אלו.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings
Let's first recall that in the model we proposed for the "self" in the 2nd and 13th conversations in the blog, we emphasized that we must first differentiate between the "primary self", which is actually the basic biological nucleus consisting of several innate structures and which is subject to development during life. and the "social self", which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures significant to the person [included in the "secondary self"], originating either from external groups or from imaginary groups related, for example, to a character from a story, from a myth, from a movie, etc. that were having a considerable effect on the person.
The "secondary selves" contained within the framework of the social self include: 1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized characters that often originate from significant characters that the person is exposed to during his life but as mentioned there may also be imaginary characters which are represented in books, films, etc. that had a considerable influence on man. 3] representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person]. A variety of representations of these introverted characters can be described in different metaphors, one of which is a "board of characters".
If so, we also maintain that within us, in our minds, the social "self" is represented by a "directorate" or "board" of internalized figures.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-35 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והדרום (בתל אביב ובבאר שבע).