נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
נזכיר תחילה כי במודל שהצענו ל"עצמי" בשיחה ה2 וה13 בבלוג, הדגשנו כי יש תחילה להבדיל בין ה"עצמי הראשוני", שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. וה"עצמי החברתי" , אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [הנכללות במסגרת ה"עצמיים המשניים"], שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם.
ה"עצמיים המשניים" המוכלים במסגרת העצמי החברתי כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]. ניתן לתאר מגוון יצוגיי דמויות מופנמות אלו במטפורות שונות שאחת מהן הינה "דירקטוריון של דמויות".
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
In the introduction to our blog, we wrote the following: "Because man is a world in its entirety" – there is nothing like this sentence to emphasize the connection between the environment in which man lives and his inner world. From the moment a person is born until his death, he is subject to environmental influence. Like a sponge, he absorbs the characters of the significant people in his life. These characters can be called "reference group or groups". These actually shape us, our attitudes, our emotional world and ultimately – our behavior as well. These groups influence both directly, with greater social influence if the influencing group is seen as more significant, and in a more complex way that cannot be immediately identified. The important reference groups undergo a process of internalization and become an inseparable part of the person and operate within him even when the original groups no longer exist. Some of these effects exist without permeating the person's consciousness, turning him in a certain sense into a kind of "a robot" that performs a job not his own, according to the "software" dictated by other people who have now become his internalized characters and become part of his inner world. This group of characters can be called in different metaphors, for example the "directorate of inner characters" the "internalized jury" and more.
In the model we proposed for the "self" in the second conversation on the blog, we emphasized that one must first differentiate between the "primary self", which is actually the basic biological nucleus consisting of a number of innate structures and which is subject to development during life. and the "social self" , which is a structure that develops during the exposure of a person to social influence, and consists of internalizations of figures significant to the person (so called “secondary selves”), which originate either from external groups or from imaginary groups related, for example, to a character from a story, from a myth, from a movie and more which had a considerable influence on man.
The "secondary selves" contained within the framework of the social self include 1] the variety of representations of the "I" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized characters that often originate from significant characters that the person is exposed to during his life but, as mentioned before, there may also be imaginary characters which are represented in books, films, etc. that had a considerable influence on man. 3] Internal representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person].
The treatment itself, which is focused on the reference groups, sets as one of its important goals to bring to the person's consciousness social influences that he is subject to and that are largely unconscious. In essence, the treatment allows the patient to better understand the representations of the significant figures internalized within him and help him achieve a better adaptation to the society in which he lives.
Considering that the model for the "social self" is based on a series of significant internalized characters, while the actor under the guidance of the director builds a character that is supposed to be reliable, we will ask in this blog how can the method focused on the reference group and dealing as mentioned with internalized characters contribute to the actors?
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
ברוכים הבאים: "כי האדם עולם ומלואו" – אין כמו המשפט הזה כדי להבליט את הקשר בין הסביבה שבה חי האדם ועולמו הפנימי. מרגע היוולדו של האדם ועד מותו הוא נתון להשפעה סביבתית. בדומה לספוג, הוא סופג את הדמויות של האנשים המשמעותיים בחייו. את הדמויות הללו ניתן לכנות "קבוצת או קבוצות השתייכות". אלו למעשה מעצבות אותנו, את עמדותינו, את עולמנו הרגשי ובסופו של דבר – גם את התנהגותנו. הקבוצות הללו משפיעות הן באופן ישיר, עם השפעה חברתית גדולה יותר ככל שהקבוצה המשפיעה נתפסת כחשובה יותר, והן באופן מורכב יותר שלא ניתן לזהותו מיידית. קבוצות ההשתייכות החשובות עוברות תהליך הפנמה והופכות להיות חלק בלתי נפרד מהאדם ופועלות בתוכו גם כאשר קבוצות המקור כבר אינן קיימות יותר. חלק מההשפעות הללו מתקיים מבלי שהדבר מחלחל לתודעת האדם, והופכות אותו במובן מסוים למעין "רובוט" המבצע מלאכה לא לו, וזאת על פי ה"תוכנה" שהוכתבה על ידי אנשים אחרים שעכשיו הפכו לדמויות מופנמות שלו והפכו חלק מעולמו הפנימי. ניתן לכנות קבוצת דמויות זו במטפורות שונות למשל "דירקטוריון הדמויות" "חבר המושבעים המופנם" ועוד.
במודל שהצענו ל"עצמי" בשיחה השנייה בבלוג, הדגשנו כי יש תחילה להבדיל בין ה"עצמי הראשוני", שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. וה"עצמי החברתי" , אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם [הנכללות במסגרת ה"עצמיים המשניים"], שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם.
ה"עצמיים המשניים" המוכלים במסגרת העצמי החברתי כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]
הטיפול עצמו הממוקד בקבוצת הייחוס מציב כאחת ממטרותיו החשובות להעלות לתודעת האדם השפעות חברתיות שהינו נתון להן ושבחלקן הגדול אינן מודעות. בעצם הטיפול מאפשר למטופל להבין בצורה טובה יותר את ייצוגי הדמויות המשמעותיות המופנמות בתוכו ולעזור לו להגיע להסתגלות טובה יותר לחברה בה הינו חי.
בהתחשב שהמודל ל"עצמי החברתי" מבוסס על שורת דמויות משמעותיות מופנמות ואילו השחקן בהדרכת הבמאי בונה דמות האמורה להיות אמינה, נשאל בבלוג זה במה יכולה השיטה הממוקדת בקבוצת הייחוס והעוסקת כאמור בדמויות מופנמות לתרום לשחקנים ?
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings,
This is our 12th conversation.
As we all know, humans are social animals living in families of their own kind [and sometimes even in clans or tribes].
But even these families, be them as extended as they are, are integrated, after all, within a comprehensive and larger social matrix [for example, the country they are staying in]. Although our immediate experience suggests us that the norms of the family surrounding us often determine our attitudes and behavior, we claim that if we examine the matter in depth, it is the norms of the larger social group that often dictate our attitudes and actions and usually prevail over the attitudes and family norms.
Is it therefore true that the norms of the larger social group [whether in our time or in ancient times] generally prevail over the norms of the smaller group? If this is true, then perhaps we can declare a rule that the larger the group, the more its norms dictate the norms and attitudes of smaller groups contained within it.
Even if we accept this rule, it is not always true, especially for separatist, anarchist or avant-garde groups. However, even in these latter groups, alongside the customary attitudes and deviant norms, there are still ruling attitudes and norms of the larger group after these have been filtered by the norms of the deviant group.
We believe that this accepting the social norms of the extended group is critical to the social survival of the extended group and when it is not fulfilled, the extended society may come to disintegration.
So it seems then that there is usually a hierarchy of social groups related to size [but as mentioned this does not always apply to marginal groups], with the largest social group at the top, such as the state for example, whose norms and attitudes are usually dominant relative to those of the smaller groups contained within it. It also seems that we as social animals tend to mark who is the higher group in the hierarchy and conform to its norms even if we are not aware of it.
In other words, it seems that the hierarchical principle is extremely important. Indeed brain findings in humans show that there are brain representations for social hierarchy.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
זוהי שיחתנו ה-12.
נפתח ונאמר כי בני האדם הינם חיה חברתית החיים במשפחות לסוגיהן [ולעיתים אף בחמולות או בשבטים].
אך אפילו משפחות אלו, יהיו מורחבות כאשר יהיו, הרי הן נמצאות במטריקס חברתי מקיף וגדול יותר [למשל המדינה בה שוהים]. אמנם בחוויתנו המיידית אנו חווים בדרך כלל כי נורמות המשפחה הן המקיפות אותנו וקובעות לא פעם את עמדותינו והתנהגותנו, אך אנו טוענים כי אם בודקים לעומק את הדבר, הרי נורמות הקבוצה החברתית הגדולה יותר הן שמכתיבות לא פעם את עמדותינו ופעולותינו וגוברות בדרך כלל על העמדות והנורמות המשפחתיות.
האם אפוא נכון הדבר כי הנורמות של הקבוצה החברתית הגדולה יותר [אם בימנו ואם בימי קדם] גוברות בדרך כלל על נורמות הקבוצה הקטנה יותר? אם הדבר נכון הרי שאולי מכאן ניתן לצאת לכלל רחב כי ככל שהקבוצה גדולה יותר הנורמות שלה מכתיבות את הנורמות והעמדות לקבוצות קטנות ממנה המוכלות בתוכה.
אף אם נקבל כלל זה, הרי זה אינו תמיד נכון, והדברים אמורים במיוחד לגבי קבוצות בדלניות, אנרכיסטיות או אוונגרדיות. עם זאת גם בקבוצות אחרונות אלו לצד העמדות המנהגים והנורמות החריגות, קיימות עדיין עמדות ונורמות הקבוצה הגדולה יותר לאחר שאלו עברו סינון על ידי נורמות הקבוצה החריגה.
נציין כי נושא זה של קבלת הנורמות החברתיות של הקבוצה הרחבה הינו קריטי להישרדות החברתית של הקבוצה הרחבה ובשעה שאינו מתקיים החברה הרחבה עלולה להגיע להתפרקות.
נראה אם כן כי בדרך כלל ישנה היררכיה של הקבוצות החברתיות הקשורה בגדלן [אך כאמור אין הדבר תופס לקבוצות חריגות] כשבראש בדרך כלל ניצבת הקבוצה החברתית הגדולה יותר כמו המדינה למשל אשר הנורמות והעמדות שלה בדרך כלל דומיננטיות יחסית לאלו של הקבוצות הקטנות יותר המוכלות בתוכה. נראה גם כי אנו כחיות חברתיות נוטים לסמן מי הקבוצה הגבוהה יותר בהיררכיה ונענים לנורמות שלה אף אם איננו מודעים לכך.
כלומר נראה אפוא כי העקרון ההיררכי חשוב ביותר. אכן ממצאים מוחיים בבני אדם מראים כי קיימים ייצוגים מוחיים להיררכיה חברתית.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Greetings to you all,
We are in our eleventh conversation.
We will open this in reminding that the human brain is designed to recognize faces of human figures. It also seems that the brain is tailored to represent diverse phenomena that as if they were human characters.
Clues to this can be found, for example, in representations of natural phenomena as characters in human mythology [used and written by humans]. The natural phenomena such as wind, rain, lightning, and the sea are represented by figures of gods.
We also hold that within us, in our souls, the social "self" is represented by a "jury" or "board" of internalized figures.
These internal figures, most of which are internalizations of influential figures in external reality, are shaped during life, and sometimes following a crisis or trauma or events related to that figure [or alternatively during a significant development such as creating a new meaning for life and re-evaluating positions], there may even be several versions of that figure during the life.
This is how it is possible to internalize various external figures that influence the person, but the most important internal internalization is that what we will call the “Dictator-Self”. It is all about internalizing a character that has a great influence and shapes the person for good and/or bad, that has a great influence on the board of internal characters that build the social "self". We assume this “internal dictator” to have a decisive role and a profound influence on the internalization of external figures (or in professional language – external objects]. Its attitudes play a major role in taking decision whether internalization is to be rejected or, if accepted, in what form is it going to prevail.
In other words, in a certain sense, we assume that this influential figure is also a kind of internal censor. It should be emphasized that we are not talking or conjecturing concretely about the presence of figures in the inner world as a sort of “little people ” in our brain but about their representations whose nature and manner of representation in the brain still requires research. We will also note that although we call this figure a "dictator", except for a certain type, it’s characteristics are not the same as that of a dictatorial ruler over a certain country, but rather that this figure is dominant and influential within the inner "directorate".
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב,
אנו בשיחתנו האחת עשר.
נפתח הפעם ונזכיר כי המוח בנוי לזיהוי פנים, פנים של דמויות אנוש. נראה גם כי המוח מחוייט לייצג תופעות מגוונות שהינן אנושיות כדמויות.
רמזים לכך ניתן למצוא למשל בייצוגי תופעות טבע כדמויות במיתולוגיה האנושית [שנהגתה ונכתבה בידי בני אנוש]. כך תופעות טבע כרוח, גשם, ברק, וים מיוצגות על ידי דמויות של אלים.
אנו גורסים גם כי בתוכנו פנימה, בנפשנו, ה"עצמי" החברתי מיוצג על ידי "חבר מושבעים" או "דירקטוריון" של דמויות מופנמות.
הדמויות הפנימיות הללו שברובן הינן הפנמות של דמויות משפיעות במציאות החיצונית מעוצבות במשך החיים, ולעתים בעקבות משבר או טראומה או אירועים הקשורים באותה דמות [או לחלופין בעת התפתחות משמעותית כמו יצירת משמעות חדשה לחיים והערכה מחדש של עמדות], יתכנו במהלך החיים אף גרסאות מספר של אותה דמות.
כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שנכנה "הדיקטטור" העצמי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסוים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות דמויות בעולם הפנימי כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן שטיבם ואפן ייצוגם במוח דורש עדיין מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסוים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסוימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
Internalization in general is related to learning and remembering processes. In psychology and sociology, internalization involves incorporating the attitudes, values, standards, and opinions of others into one's identity or sense of self.
Internalization means the individual's acceptance of a set of norms and values (set by others) which often occurs through socialization. In other words, an idea or an action that moves from outside us to inside us.
Some argue that the internalization process begins: 1] with learning something (attitudes or behavior),
followed by: 2] a process of understanding why the learning is meaningful and/or valuable,
and proceeding up to: 3] accepting learning as the learner's point of view or starting point.
Internalization helps a person define who he is and create his own identity and values.
Internalization is defined by the Oxford American Dictionary as "to make (attitudes or behavior) part of one's nature by unconscious learning or assimilation’.
Lev Vygotsky defined internalization as an internal reproduction of an external action. According to him there are three stages of internalization:
1] Reproducing or imitating an external, specific activity which gradually begins to act internally.
2] An interpersonal process [which is complex and includes a series of activities and reactions] that begins and becomes an internal intrapersonal process.
3] a long series of developmental events that contribute to the transformation of the interpersonal process into a distinctly intrapersonal process.
We will note here that there are also those who distinguish between internalizing knowledge of what [what things are, what their essence is, etc.], and knowledge of how [how things are done, how to act, etc.]
Within the concept of internalization we will specifically discuss the internalization of significant figures.
By significant characters we imply a certain person or a certain group of people who have a significant influence on the set of attitudes, emotional expressions, and behavior of the person who internalized these characters.
The question arises, what is the mechanism of internalizing these characters? That is, how is the significant internalization of the characters carried out and what stages does it undergo.
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
שלום רב
הפנמה בכלל קשורה לתהליכי למידה והזכרות. בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה, הפנמה כרוכה בשילוב של עמדות, ערכים, סטנדרטים ודעות של אחרים לתוך הזהות או תחושת העצמי של האדם.
הפנמה פירושה קבלה של הפרט מערכת של נורמות וערכים (שנקבעו על ידי אחרים) הקורית לא פעם באמצעות סוציאליזציה. במילים אחרות רעיון או פעולה וכד הנעים מחוצה לנו אל תוכנו.
יש הטוענים כי תהליך ההפנמה מתחיל 1] בלמידת דבר מה (עמדות או התנהגות),
בהמשך 2] תהליך של הבנה מדוע הלמידה הינה בעלת הגיון ו/או ערך,
עד 3] קבלת הלמידה כנקודת המבט או המוצא של הלומד.
הפנמה מסייעת לאדם להגדיר מי הוא וליצור זהות וערכים משלו.
הפנמה מוגדרת על ידי מילון אוקספורד האמריקאי כ"להפוך (עמדות או התנהגות) לחלק מטבעו של האדם על ידי למידה או הטמעה לא מודעת:.
לב ויגוצקי, הגדיר הפנמה כשחזור פנימי של פעולה חיצונית. ומנה שלושה שלבים של הפנמה:
1] שחזור או חיקוי של פעילות חיצונית, ספציפית אשר בהדרגה מתחילה לפעול באופן פנימי.
2] תהליך בין-אישי [שהינו מורכב וכולל שורת פעילויות ותגובות] המתחיל והופך לתהליך פנימי תוך-אישי.
3] סדרה ארוכה של אירועים התפתחותיים התורמים להפיכת של התהליך בין-אישי לתהליך תוך-אישי במובהק
נציין כאן גם כי יש גם המבדילים בין הפנמת ידע של מה [מהם הדברים, מה מהותם וכו], לבין ידע איך [איך דברים נעשים איך לפעול וכדומה]
במסגרת מושג ההפנמה אנו נדון ספציפית בהפנמתן של דמויות משמעותיות.
בדמויות משמעותיות אנו מתכוונים לאדם מסוים או לקבוצת אנשים מסוימת אשר יש להם השפעה משמעותית על מכלול עמדותיו, ביטוייו הרגשיים, והתנהגותו של האדם שהפנים דמויות אלו.
נשאלת השאלה מהו המנגנון של הפנמת הדמיות הללו? כלומר, איך מתבצעת הפנמת הדמויות המשמעותית והאם להפנמה זו שלבים מספר
קרא עוד »
נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק
The case of Shlomit…
Our patients are often our teachers for understanding the inner worlds associated with patients and psychopathology.
Thus the "laboratory" for the development of the theoretical method for RGFT was the treatment room or actually the treatment process and its content.
Hence, on the one hand the discourse of a particular patient may have a potential to teach us about the development of a particular illness or mental condition and even ways to deal with them, and on the other hand, the therapist often has a thought or idea about the new ways of doing it within his/her treatment room but also in the wards of a psychiatric hospital.
This was, for example, the way the “Trigger Event Analysis” (TEA) the method analysing triggers or events that contribute to the onset of a mental condition or mental psychopathology, has been developed. The idea of the TEA emerged following the story of a patient in the psychogeriatric ward, a subdivision engineer whose daughter has been killed in a car accident, am event that affected him much less than his transfer to another job position without any change in his working conditions. This last event was perceived by him as a terrible humiliation and he committed a suicide attempt by jumping from the 3rd floor. This unfortunate event demonstrated clearly the individual relevance of traumas and is inconsistent with the accepted scale known as Stress Inventory by Holmes & Rahe.
We would like to bring this time a summary of the long treatment in which a bipolar (manic-depressive) patient was accompanied by one of us [JL] for about two decades.
קרא עוד »
פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-40 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והשרון (בתל אביב ובחריש).