פרופ' יוסף לוין הינו בעל ותק של למעלה מ-40 שנה בפסיכיאטריה. מטפל במגוון הפרעות, כולל מצבי חרדה ודכאון, ומצבי משבר ביחידים, בזוגות, ובמשפחות. פרופ' לוין מתגורר ומטפל באיזור המרכז והשרון (בתל אביב ובחריש).
בסיום הבלוג הקודם נרמז כי יעילות הטיפול ב RGFT [REFERENCE GROUP FOCUSED THERAPY] העושה שימוש בדמויות המופנמות בעולמנו הפנימי תרם ליצירת המודל של העצמי שכינינו " ביצת פברז'ה של הנפש". בשיחה או מפגש זה נביא דוגמאות טיפוליות בסוגי בעיות או הפרעות נפשיות שונות על מנת להעביר משהו מהנעשה בסוג טיפול זה.
להלן הדוגמאות:
א] התעלפות הנתפסת כמוות
פחד שייך למגוון ההרגשות הבסיסיים שלנו, בדיוק כמו עצב, שימחה, כעס. אך חלק מאתנו נתקף בפחד מעבר לנסבל בכל פעם כשאנו נתקלים באובייקטים או מצבים מסוימים. אזי מכנים זאת פוביה (Phobia). פוביה נפוצה מאד בקרבנו – לפי הערכות, בין 9- 18% אמריקאים סובלים מפוביות למיניהן, גם אצלנו המספר דומה כאשר מדווח כי נשים סובלות מפוביות יותר מכל הפרעה נפשית אחרת. דוגמאות לכך הן אין ספור – פחד מטיסה, פחד מנסיעה במעלית, פחד ממקומות סגורים, פחד ממקומות גבוהים, פחד מטיפול שיניים, פחד מקהל ועוד. אגורפוביה – פחד מעזיבת הבית או ממקום מוכר אחר – יכולה להגביל את התפקוד שלנו לשולי בלבד.
קיימים מספר טיפולים העוזרים לאנשים במצבים אלו – בין היתר קיימים סוגים שונים של טיפולים התנהגותיים וטיפול פסיכופרמקולוגי ע"י תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
כאן נדון בטיפול ב REFERENCE GROUP FOCUSED THERAPY, או RGFT, בפציינטית עם אגורפוביה קשה במיוחד. מובן שהפרטים מחיי המטופלת שונו בצורה שאינה מאפשרת זיהוי.
Igor Salganik, Ph.D, Dr. Med.Joseph Levine, Prof. Med.
This is an introduction to the new blog on our ongoing research in psychiatry and psychology.
We, Igor Salganik and Joseph Levine, are senior psychiatrists and researchers with accumulated and extensive experience in psychiatry, neuroscience, and a variety of psycho-therapeutic treatment approaches.
Over time we have come to an inevitable conclusion that the field of psychiatry, unlike most other fields of medicine, has undergone relatively few changes in recent decades and in many ways seems to be on the spot.
There seem to be several reasons for this: one is the sheer complexity of the subject which is based not only on the processes related to the human body but also on mental processes like thought, behavior, and emotions. Another reason stems from the very definition of the psyche which is essentially metaphysical and cannot be easily or at all translated into materialistic concepts or, in other words, the body-mind connection is anything but trivial. Another reason is the paucity of the appropriate tools for the profound scientific analysis of mental processes. And finally, due to the stigma still associated with psychiatry, the funds invested into this field are sadly far away from those invested in the research of physical illnesses.
Let us also note that psychiatry is generally based on the phenomenological expressions of the mind and is, in many aspects, combined and intimately merged with psychology, the science whose roots stem from philosophy and other humanities, although, in recent decades, psychological research widely uses brain imaging tools.
All this led us to the decision to try and develop a new theory with the goal to merge between the well established knowledge in neurosciences on one hand and psychological processes of an individual and social nature on the other hand. The conceptualization of this theory should be held as simple as possible in order to facilitate both the understanding of intra-psychic processes as well as the treatment of psychological disorders. It will attempt to avoid psychiatric “slang” as much as it goes and use the model of internalized images and their development along the time axis as representing the “Social Self” of an individual.
אנו שני פסיכיאטרים, ד"ר איגור סלגניק [מימין] ופרופ' יוסי לוין [משמאל]
עם ניסיון מצטבר ורב בפסיכיאטריה מדעי המוח ומגוון פסיכותרפיות [גישות לטיפול נפשי].
עם הזמן הגענו אט אט למסקנה כי תחום הפסיכיאטריה בניגוד לרוב תחומי הרפואה האחרים עבר יחסית מעט שינויים בעשורים האחרונים ובמובנים רבים נראה לעיתים כדורך במקום
לכך סיבות מספר:
אחת הינה מורכבותם היתרה של נושאי עיסוק זה המתבססים לא רק על התהליכים הקשורים לגוף האדם אלא גם לתהליכים נפשיים כמו התנהגות מחשבה ורגשות.
סיבה אחרת נובעת מעצם הגדרת הנפש שהינה במהותה מטא-פיזית ואינה ניתנת בקלות או בכלל לתרגום למושגים מטריאליסטיים או במילים אחרות הקשר גוף נפש אינו טריוויאלי כלל וכלל.
סיבה נוספת הינה מיעוט כלים מתאימים לניתוח מדעי של התהליכים הנפשיים.
ולבסוף בשל הסטיגמה היתרה המושמת על תחלואה נפשית ההשקעה בתחום זה בדרך כלל אינה משתווה לצערנו לזו במחלות גופניות.
נעיר גם כי ככלל הפסיכיאטריה המתבססת על התופעות הפנומנולוגיות של הנפש משולבת וממוזגת עם פסיכולוגיה לסוגיה וזו האחרונה לידתה מן הפילוסופיה ומדעי הרוח אמנם שבעשורים האחרונים נוספו כלי הדמיית המוח למחקר הפסיכולוגי.
דברים אלו הביאו אותנו להחלטה לנסות ולפתח תיאוריה חדשה שתבסס ותקשר ככל שניתן מחד, בין הידע הרחב והמצטבר במדעי המוח והתהליכים הפסיכולוגיים מאידך, אם האינדיבידואלים ואם החברתיים, אשר תהא פשוטה ככל האפשר, תמעט להשתמש בז'רגון פסיכיאטרי, ותתבסס על מערך דמויות מופנמות ושינוין בציר הזמן כמייצגות את האני החברתי של היחיד.