שיחה 45: מדוע לדמויות בכלל ולדמויות מופנמות בפרט, הבונות על פי המודל שלנו את העצמי החברתי, תפקיד כה חשוב בחיי הנפש?

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

בשיחה מקיפה זו נדון בשאלה מדוע דמויות בכלל ודמויות מופנמות בפרט הן מרכיב כה חשוב בהבניית העצמי החברתי.

הבה נגדיר תחילה את העצמי,

העצמי הינו אותו סוכן או מרכז פנימי סובייקטיבי שאנו מזהים כעצמנו, המייצג את ה"אני" של כל אחד מאיתנו, ובדרך כלל יש לנו תחושה של המשכיות שלו לאורך חיינו, אם כי יש הטוענים שחווית ההמשכיות של העצמי שונה בין פרטים שונים. אמנם כולם מחד חווים חווית עצמי הרי שמאידך מחברים לא מועטים טוענים שחווית העצמי הינה סוג של אילוזיה וכי תהליכים מוחיים רבים מעורבים בחיי הנפש שלנו ובעצמי ותפקודיו.

אהרון סלומן [1936- ]

אהרון סלומן הציע שמילים כמו עצמי, עצמו, וכו' אינן מתייחסות לסוג מיוחד של ישות, אלא מספקות מנגנונים תחביריים רבי עוצמה לבניית אמירות המתייחסות שוב ושוב לאותו הדבר ללא חזרה מייגעת ומעורפלת על שמות או ביטויים מתייחסים אחרים. אחרים טוענים כי החוויה של העצמי הינה כה אינטימית ומוכרת באופן בלתי אמצעי לכל אחד מאיתנו שאין להטיל ספק בקיומו של העצמי. קאנט דיבר על העצמי כמין סוכן המארגן את חיי הנפש. הפילוסוף דניאל דנט הגדיר את העצמי כ"מרכז הכובד הנרטיבי". הגדרה זו מגלמת בתוכה את תפיסת העצמי הן כמרכז החוויה, והן ככזה הנמצא בנרטיב רחב ומתמשך יותר.

דניאל דנט [ 1942- ]

מטרתם הרוחנית של גישות ומסורות רבות מן המזרח כרוכה בהתמוססות האגו, בניגוד לעצמי המהותי שהינו בתפיסתם קבוע ומודע, אינו דורש שום עדות נוספת, והוא זה המאיר את פעילויות ההכרה [במובן[CONCIOUSNESS , ומאפשר להגיע בתרגול מתאים להכרה [במובן הבנה, תפיסה וכדומה] עצמית של טבעו האמיתי של האדם, חוויה או תופעה הידועה בשמות שונים כהארה, נירוונה, נוכחות וחווית "כאן ועכשיו".

ל"עצמי" גם היבט חברתי משמעותי שכן אנו בני האדם חיים בתוך מטריקס חברתי. מרטין בובר, הפילוסוף טען שאין אני בלי אתה, כלומר הזולת, והיחסים עימו מגדירים את העצמי. נשאלת אם כך השאלה, מהו אותו עצמי חברתי? אנו סבורים ש"העצמי החברתי" הינו אוסף של דמויות מופנמות עם תפיסותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם ומאפייניהם, כאשר בהמשך נפרט יותר בנושא זה.

נגדיר כעת מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

קרא עוד »

Conversation 44: Adjusting the character of the therapist, which is internalized by the patient, to achieve regulation and positive change within the patient's "board of internalized characters"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

Hello to our readers,

The current article is aimed more at mental health professionals but may also be of interest to those who are not therapists and are interested in the issues of mental health care. As we mentioned in previous conversations, we also hold that within us, in our minds, the social "self" is represented by a kind of "jury" or "board" of internalized characters [which for short we will call a board of directors].

The "secondary self" contained in the "social self" includes: 1] the variety of representations of the "self" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] representations of internalized figures that often originate from significant figures that the person is exposed to during his life, but as mentioned may also be imaginary characters represented in books, movies, etc. that have greatly influenced the person. 3] internalized representations of "subculture" [subculture refers to social influences in the environment in which the person lives and are not necessarily related to a particular person]. We call the social self metaphorically "the directorate of the characters" or more precisely the "directorate of the internalized characters". We note that, as we mentioned before, this board usually has a hierarchy in which there are more influential and dominant characters that we metaphorically called "the dictator self or selves" and these set the tone and even censor which content, attitudes and behaviors cannot be included in the board of characters. We note that the person as a whole is not aware of the influence of the character board and recognizes the influence as arising from himself and his will and attitudes. We will also note that, as a general rule, the board is very dynamic and there are constant struggles and power relations between the internalized characters that make it up over the positions that will be expressed when the internal dictator or dictators dictate the tone.

This is how it is possible to internalize various external figures that influence the person, but we emphasize that usually the most important internal internalization is that of what we will call the internal "dictator self". Here it is about internalizing a character that has a great influence and shapes the person for good and/or bad, that has a great influence on the board of internal characters that build the social "self". To this internal dictator we assume a decisive role and a profound influence on the internalization of external figures [or in professional parlance external objects]. The dictator's positions (attitudes) play a central role in making decisions about character internalizations. He decides whether the internalization should be rejected or, if accepted, in what form it will be internalized.

In other words, in a certain sense, we assume that this influential figure is also a kind of internal censor. It should be emphasized that we are not talking or conjecturing concretely about the presence of figures in the inner world as a sort of “little people”, kind of mental homunculus, but in their representations whose nature and manner of representation in the brain still requires research. We will also note that although we call this character "dictator", except for a certain type, his characteristics are not the same as that of a dictatorial ruler of a certain country, but rather that this character is dominant and influential among the "Directorate of Characters".

Illustration: The board of internalized characters and the internalized dictator self [Courtesy of Sarit Shimshoni].

We claim that the therapist has to adapt the character that he will represent and that will be reflected in the therapy, so that it will be internalized by the patient and will have a positive effect on his board of characters and especially on patient’s dictator self. This featured character should be accepted by the censor of the internal dictator and gradually acquire an increasing place in the hierarchy of characters on the board. In order for this to happen, the therapist has to treat the dictatorial figure (figures) with respect, and learn to contain them. We note that this step is extremely important for the success of the treatment.

On the other hand, the therapist has to find ways that will be accepted by the dictatorial figure and soften its effects [in a meaning that it will undergo a certain change] while presenting and demonstrating a figure that will be accepted by the board of directors and during the treatment will even rise in the hierarchy of figures and its influence will increase, and it is possible that at a certain stage it will even gradually become the most influential figure. We emphasize that the character the therapist presents to the patient is usually not his own character he represents in his daily life, but as mentioned one that fits the structure of the patient's board of directors. Although it could be mentioned that this requires the therapist to lose his authenticity, we’d like to note that training therapists for desired behaviors has long been practiced in a variety of therapeutic methods.

For example, this is how psychoanalytic therapists learn to be attentive, to demonstrate neutrality towards their patients, while cognitive therapists learn to adopt Socratic approaches and ask questions that lead their patients to see and notice alternatives to their usual thinking. Supportive therapists, on the other hand, learn to encourage, demonstrate the positive aspects and give advice to their patients, while Rogerian therapists learn to reflect the words and behavior characteristics to their patients. The difference between our approach and these approaches is that we require the therapist not to adopt one particular approach which he will project and behave towards his patients, but rather be versatile and change the characteristics of his behavior and treatment of his patients according to the needs of the inner dictator and their board of characters.

קרא עוד »

שיחה 44: התאמת דמות המטפל, העוברת הפנמה על ידי המטופל, להשגת ויסות ושינוי חיובי בקרב "דירקטוריון הדמויות המופנמות" של המטופל

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו,

הכתבה הנוכחית מכוונת יותר למטפלים נפשיים אך עשויה לעניין גם כאלו שאינם מטפלים ומתעניינים בנושאי הטיפול הנפשי. כפי שהזכרנו בשיחות קודמות אנו גורסים גם כי בתוכנו פנימה, בנפשנו, ה"עצמי" החברתי מיוצג על ידי מין "חבר מושבעים" או "דירקטוריון" של דמויות מופנמות [שלשם הקיצור נכנהו דירקטוריון].

הדמויות הפנימיות הללו שברובן הינן הפנמות של דמויות משפיעות במציאות החיצונית מעוצבות במשך החיים, ולעיתים בעקבות משבר או טראומה או אירועים הקשורים באותה דמות [או לחילופין בעת התפתחות משמעותית כמו יצירת משמעות חדשה לחיים והערכה מחדש של עמדות] יתכנו במהלך החיים אף גרסאות מספר של אותה דמות.

המודל שאנו מציעים ל"עצמי", ראשית יש להבחין בין העצמי הראשוני, שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או מקבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, בצורת סיפור, ממיתוס, מסרט וכו') שהשפיעו רבות על האדם). "האני המשני" הכלול ב"אני החברתי" כולל: 1] מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן פעמים רבות בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור עשויות להיות גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו רבות על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה [סביבה] שבה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים]. אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי "מנהלת הדמויות" או ליתר דיוק "מנהלת הדמויות המופנמות". נציין כי, כפי שהזכרנו קודם, בלוח זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "הרודן או העריצים או הדיקטטורים הפנימיים" ואלה קובעות את הטון ואף מצנזרות אילו תוכן, עמדות והתנהגויות אינן יכולות להיכלל בלוח הדמויות. נציין כי האדם בכללותו אינו מודע להשפעת לוח הדמויות ומכיר בהשפעה כנובעת מעצמו ומרצונו ועמדותיו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד ויש מאבקים מתמידים ויחסי כוח בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים יכתיבו את הטון.

כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך נדגיש כי בדרך כלל ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שנכנה "הדיקטטור העצמי" או "הרודן העצמי" הפנימי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסויים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות דמויות בעולם הפנימי כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן שטיבם ואפן ייצוגם במוח דורש עדיין מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסויים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסויימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".

המחשה: דירקטוריון הדמויות המופנמות והרודן העצמי המופנם [באדיבות שרית שמשוני].

אנו טוענים כי על המטפל להתאים את הדמות שיציג ושתבוא לידי ביטוי בטיפול, כך שתופנם על ידי המטופל ותשפיע לטובה על דירקטוריון הדמויות שלו ובמיוחד על הרודן העצמי. דמות מוצגת זו צריכה להתקבל על ידי הצנזורה של הרודן הפנימי ובהדרגה לרכוש מקום הולך ועולה בהיררכיית הדמויות בדירקטוריון. על מנת שזה יתבצע, על המטפל להתייחס לחלקי הדמות הדיקטטורית בכבוד, וללמוד להכילם. נציין ששלב זה חשוב ביותר להצלחת הטיפול. מאידך על המטפל למצוא דרכים שיתקבלו על ידי הדמות הדיקטטורית וירככו את השפעותיה [כלומר שזו תעבור שינוי מסוים] תוך הצגת והפגנת דמות שתתקבל לדירקטוריון ובמהלך הטיפול אף תעלה בהיררכיית הדמויות והשפעתה תגבר, ויתכן שבשלב מסויים אף תהפוך בהדרגה לדמות המשפיעה ביותר. נדגיש שהדמות שהמטפל מציג למטופל אינה בדרך כלל דמותו בחייו היומיומיים, אלא כאמור כזו המתאימה למבנה הדירקטוריון של המטופל. אמנם ניתן לאמור כי דבר זה דורש מהמטפל לאבד את האותנטיות שלו. אך נציין כי אימון מטפלים להתנהגויות רצויות נהוג זה מכבר בשיטות טיפוליות רבות. כך מטפלים פסיכואנליטיים לומדים להיות קשובים להפגין ניאטרליות ולהיות מעין לוח חלק למטופליהם ואילו מטפלים קוגניטיביים לומדים לאמץ גישות סוקרטיות ולשאול שאלות המביאות את מטופליהם לראות והבחין באלטרנטיבות לחשיבתם. מטפלים תמיכתיים לעומת זאת לומדים לעודד, להדגים את החיובי ולתת עצות למטופליהם ולעומתם מטפלים רוג'ריאניים לומדים לשקף למטופליהם את דבריהם ומאפייני התנהגותם. ההבדל בין גישתנו לגישות אלו הינו, שאנו דורשים מהמטפל לא לאמץ גישה מסויימת אחת בה יקרין ויתנהג למטופליו, אלא שיהיה ורסטילי וישנה את מאפייני התנהגותו והתייחסותו למטופליו על פי צרכי הרודן הפנימי ודירקטוריון הדמויות שלהם.

קרא עוד »

Conversation 43: What is common between communication with the other and the board of internalized figures?

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

Greetings,

Let us first mention again that in the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological nucleus consisting of several innate structures and which is subject to development during life. and the "social self" [consisting of "secondary selves"], which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures significant to a person, originating either from external groups or from imaginary groups (related, for example, in the form of a story, from a myth, from a movie, etc.) that were having a considerable effect on the person). The "secondary selves" included in the "social self" include 1] the variety of representations of the "Me" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized figures that often originate from significant figures that the person is exposed to during his life but as mentioned may also be imaginary characters represented in books, films, etc. that have had a considerable influence on man. 3] internalized representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person].

The board of characters and the internal dictator: Photograph in courtesy of Shimshoni Sarit

We call the social self metaphorically the "directorate of characters" or more specifically the "directorate of internalized characters." We note that, as we mentioned before, in this board there is usually a hierarchy in which there are more influential and dominant figures that we metaphorically called "the tyrant or internal tyrants" and these set the tone and even censor what content, attitudes and behaviors cannot be contained in the board of figures.

We note that the person as a whole is not aware of the influence of the board of characters and recognizes the influence as coming from himself and his own will and positions. We will also note that, as a rule, the board of directors is very dynamic and there are constant struggles and power relations between the internalized characters that make it up on the positions that will be expressed when the internal dictator or dictators dictate the tone.

We will now ask what happens in communication between two people in general and between spouses in particular?

קרא עוד »

שיחה 43: מה בין תקשורת עם האחר ודירקטוריון הדמויות המופנמות

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

דירקטוריון הדמויות והרודן הפנימי : צולם באדיבות שמשוני שרית

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.

נשאל כעת מה קורה בתקשורת בין שני אנשים בכלל ובין בני זוג בפרט ?

קרא עוד »

Conversation 42: Hypotheses about the directorate of internalized characters in animals

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

Greetings,

Let us recall first that in the model we propose for the "self", one must first differentiate between the primary self, which is actually the basic biological core consisting of a number of innate structures and which is subject to development during life. and the "social self" [consisting of "secondary selves"], which is a structure that develops during a person's exposure to social influence, and consists of internalizations of figures significant to a person, originating either from external groups or from imaginary groups (related, for example, in the form of a story, from a myth, from a movie, etc.) that were having a considerable effect on the person). The "secondary selves" included in the "social self" include 1] the variety of representations of the "Me" that originate from attitudes and feelings towards the self and its representations in different periods of life 2] the representations of internalized figures that often originate from significant figures that the person is exposed to during his life but as mentioned may also be imaginary characters represented in books, films, etc. that have had a considerable influence on man. 3] internalized representations of the "subculture" [subculture refers to social influences in the milieu [environment] in which the person lives and are not necessarily related to a specific person].

Board of Directors: Photographed in courtesy of Shimshony Sarit

We call the social self metaphorically the "directory of characters" or more specifically the "directory of internalized characters." We note that, as we mentioned before, in this board there is usually a hierarchy in which there are more influential and dominant figures that we metaphorically called "Dictator Self or Selves) or the internalized dictators" and these set the tone and even impose censorship on content, attitudes and behaviors that cannot be contained in the board of figures. We note that the person as a whole is not aware of the influence of the board of characters and recognizes the influence as coming from from himself and his own will and positions.

We will also note that as a rule the board of characters is very dynamic and there are constant struggles and power relations between the introverted characters that make it up over the positions that will be expressed when the internal dictator or dictators dictate the tone. Finally, we assume the existence of another internalized group that we will call the enemy group, the individuals represented in it are seen as enemies and the internal dictator imposes censorship on their inclusion in the board of directors.

The question arises as to whether in certain animals there is a minimal, partial, and perhaps more than that representation of such an internalized board of directors of members of their species and what are its characteristics?

קרא עוד »

שיחה 42: השערות ספקולטיביות אודות דירקטוריון הדמויות המופנמות בבעלי חיים

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב

נזכיר תחילה כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

דירקטוריון הדמויות: צולם באדיבות שמשוני שרית

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון. לבסוף אנו מניחים קיומה של קבוצה מופנמת נוספת שנכנה קבוצת האוייבים שהפרטים המיוצגים בה נתפסים כאוייבים והרודן הפנימי מטיל צנזורה על הכללתם בדירקטוריון.

נשאלת השאלה האם בבעלי חיים מסויימים יש ייצוג מזערי, חלקי, ואולי יותר מכך של דירקטוריון מופנם כזה של בני מינם ומה מאפייניו?

קרא עוד »

Conversation 41: Remote understanding of a leader's personality and motives, whether according to the literature or according to the "directory of characters"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

Greetings to our dear readers.

Let's start with the question of what is personality?

To that end, we will first quote the article by Blais and his friends from 2021.

Julie Blais, Philip G. Chen, Scott Pruysers. Editorial: Political Psychology: The Role of Personality in Politics. editorial article; Front. Polit. Sci., 21 July 2021.

"Although there is no single definition accepted by all personality theorists, we can say that personality is a pattern of relatively fixed traits and unique characteristics that give both consistency and individuality to a person's behavior."

Perhaps, the most common way to study personality has been through the trait approach. Traits, or tendencies, refer to the internal characteristics of a person, which are fairly stable over time and between situations, and help explain differences between people. Today there are several different models that help organize different personality traits, with the FIVE FACTORS MODEL: (FFM; McCrae and Costa, 1987) being the most prominent.

The FFM includes traits of extraversion (e.g., sociability, assertiveness, and thrill-seeking), agreeableness (e.g., trust, modesty, warmth), conscientiousness (e.g., competence, self-discipline, and achievement), neuroticism (e.g., anxiety, irritability, and vulnerability), and openness to experience (eg, unconventional ideas, fantasy, and values). A competing model, HEXACO [Honesty, Humility, Emotionality, Extraversion, Agreeableness, Conscientiousness, and Openness] (Ashton and Lee, 2007), similarly includes traits of extraversion, conscientiousness, and openness; However, HEXACO redefines agreeableness (e.g., forgiveness, gentleness, and patience) and neuroticism (renamed emotional stability) while adding the sixth trait of honesty-humility (e.g., fairness, avoidance of greed, modesty).

In contrast to these general traits, the Dark Trinity model (Paulhus and Williams, 2002) defines the three more traits of psychopathy (e.g., rigidity, impulsivity, antagonism), narcissism (e.g., self-aggrandizement, antagonism), and Machiavellianism (e.g., manipulation, planning, antagonism). While other individual traits (eg, authoritarianism, sadism, etc.) and other models (eg, Light Triad) exist, FFM, HEXACO, and Dark Triad tend to be the most common.

Board of Directors: Photographed by courtesy of Shimshony Sarit

קרא עוד »

שיחה 41: הבנה מרחוק את אישיות ומניעיו של מנהיג, אם על פי הספרות ואם על פי "דירקטוריון הדמויות"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

שלום רב לקוראנו היקרים.

נפתח תחילה בשאלה מהי אישיות?

לשם כך נצטט תחילה בתרגום חפשי ממאמרם של בלייס וחבריו מ2021.

Julie Blais, Philip G. Chen, Scott Pruysers. Editorial: Political Psychology: The Role of Personality in Politics. Editorial article; Front. Polit. Sci., 21 July 2021.

"למרות שאין הגדרה אחת המקובלת על כל תיאורטיקני האישיות, אנו יכולים לומר כי אישיות היא דפוס של תכונות קבועות יחסית ומאפיינים ייחודיים המעניקים הן עקביות והן אינדיבידואליות להתנהגותו של אדם".

אולי, הדרך הנפוצה ביותר ללמוד אישיות הייתה באמצעות גישת התכונות. תכונות, או נטיות, מתייחסות למאפיינים הפנימיים לאדם, שהם יציבים למדי לאורך זמן ובין מצבים, ומסייעים להסביר הבדלים בין אנשים. כיום ישנם מספר מודלים שונים המסייעים לארגן תכונות אישיות שונות, כאשר מודל חמשת הגורמיםFIVE FACTORS MODEL : (FFM; McCrae and Costa, 1987) הינו הבולט ביותר. ה-FFM כולל תכונות של מוחצנות (למשל, חברותיות, אסרטיביות וחיפוש ריגושים), נעימות (למשל, אמון, צניעות, חום), מצפוניות (למשל, יכולת, משמעת עצמית ושאיפה להישגים), נוירוטיות (למשל, חרדה, עצבנות ופגיעות), ופתיחות לחוויה (למשל, רעיונות, פנטזיה וערכים לא קונבנציונליים). מודל מתחרה, HEXACO [Honesty, Humility, Emotionality, Extraversion, Agreeableness, Conscientiousness, and Openness] (Ashton and Lee, 2007), כולל באופן דומה תכונות של מוחצנות, מצפוניות ופתיחות; עם זאת, HEXACO מגדיר מחדש נעימות (למשל, סליחה, עדינות וסבלנות) ונוירוטיות (שינוי השם ליציבות רגשית) תוך הוספת התכונה השישית של כנות-ענווה (למשל, הגינות, הימנעות מתאוות בצע, צניעות). בניגוד לתכונות כלליות אלה, מודל השילוש האפל (Paulhus and Williams, 2002) מגדיר את שלוש התכונות המרושעות יותר של פסיכופתיה (למשל, קשיחות, אימפולסיביות, אנטגוניזם), נרקיסיזם (למשל, האדרה עצמית, אנטגוניזם) ומקיאווליזם (למשל, מניפולציה, תכנון, אנטגוניזם). בעוד תכונות אינדיבידואליות אחרות (למשל, סמכותיות, סדיזם וכו ') ומודלים נוספים (למשל, Light Triad) קיימים, הרי FFM, HEXACO, ו Dark Triad [השילוש האפל] נוטים להיות הנפוצים ביותר.

דירקטוריון הדמויות: צולם באדיבות שמשוני שרית

קרא עוד »

Talk 40: Understanding "voodoo" death and a particular subset of suicide through the activity "Directorate of Internalized Characters"

נכתב ע"י פרופ' לוין וד"ר סלגניק

Greetings

We will discuss "voodoo death" first. Voodoo death is a term coined by Walter Cannon in 1942, also known as psychogenic death or psychosomatic death. It is a phenomenon of sudden death caused by a strong emotional shock, such as fear of some external force. Voodoo death is particularly noted in indigenous societies, but also in concentration camps or prison camps, and the situation is not specific to a certain culture. [W.B. Cannon, "Voodoo" Death, American Anthropologist, 44, pp. 169–181, 1942]. Leach, in an interview with Medscape Medical News, noted that these people usually go through five distinct stages that include: withdrawal, apathy, abulia [loss of willpower], mental akinesia [motor immobility] and psychogenic death.

קרא עוד »