הטיפול ההתנהגותי בתסמונת ג'יל דה לה טורט [Tourette’s Disorder]

נכתב ע"י פרופ' לוין

אפתח בסיפור שסופר לי ושהתרחש לפי המספר בלונדון בסוף המאה ה18 או בראשית המאה ה19. איני יודע היכן קרא על סיפור היסטורי זה המשקף פאן כואב במיוחד הנוגע ללב ועוסק באחד מההיבטים החברתיים הבין אישיים הקשורים בהפרעה באותה תקופה . באותה תקופה ההפרעה, שעדיין לא נודעה, נחשבה כמצב מוזר, מפחיד, מין סוג של שגעון והבריות הסתייגו והתרחקו מהסובלים מההפרעה. יש לזכור שהמצב השתנה ביותר ושהיום ישנם טיפולים ותרופות להפרעה וזו ניתנת לניהול ולטיפול מתאימים.

ג'וני

"גו'ני [שם בדוי] סבל מגיל צעיר ממחלה קשת יום בה הגה ופלט בלא כל שליטה קללות ונביחות ובעיתות מביכות במיוחד.

הדבר אף התגבר בשעה שהיה נרגש ובמיוחד בחברת אחרים,

אלו הסתכלו בו בחשש, לעיתים בפחד גלוי, ואף בבעתה. ואילו הוא נבוך, מבויש ומושפל היה נמלט מן המקום.

עם חלוף השנים הסתגל אט אט ג'וני למצבו ואף מצא דרכים להפוך את הדברים למקובלים יותר לפחות למראית עין.

למשל בעת שפרצה נביחה מפיו השים עצמו כאילו נפגע מדבר מה, או כשנפלטה קללה מפיו היה מיד מזכיר דמות שהייתה שנואה על הבריות.

אך ג'וני זה הפך עם השנים לגבר וגבר כזה זקוק מפעם לפעם לבוא על פורקנו,

ולמרות שאונן תדיר לא היה הדבר מספקו דיו והיה זקוק נואשות לאישה למעשה האהבה.

אך כיצד יקרב לאישה והוא פולט קללות ונביחות שהרי זו תברח מיד ותחשבנו לסוטה גמור.

אירע הגורל וגוני פגש בה באותה אישה בקרן רחוב סואן בלונדון בשעה שהייתה מלקטת קליינטים בשמלתה הקצרה, גופה החשוף, ומגפי העור הגבוהים שלה

זו כונתה בפי דיירי השכונה "מלכת הגנים" בשל מעשי אהבתה בגני העיר, ואף אשת שוט השור שכן נהגה להצליף בגבריה בשוט זנב שור ולדרוך בעקבי מגפיה על עורם החשוף עד כי זעקה נשמעה מפיהם.

והנה משנתקרב אליה באקראי בחפשו אישה, הבחינה בו חיש מהרה, לקחה אותו למבנה מט ליפול הוציאה את השוט והצליפה בו באחת, נתקפל ג'וני באימה וירד על ברכיו וכפות ידיו ובלא משים נפלטו נביחות וקללות עזות מפיו ולפתע חש עצמו ככלב רחוב מוכה הנובח את זעקתו. והנה לא רק שהפעם אישה זו אינה בורחת אלא שהיא מעודדת אותו לנבוח בקריאות חיבה שלא שמע מעודו כמו "תנבח כלב שלי אהוב" "תנבח, תנבח, תוציא" וככל שנתרבו קריאותיה חש ג'וני כי הגיע למקומו כי מקבלים אותו כפי שהוא, עם חוליו והתנהגויותי.ו

מאותו יום אימץ ג'וני את אותם היחסים הסדומזוכיסטיים אל ליבו אף שלא חש שום משיכה לכאב שכן רק כך מצא באותה עת נחמה, פתרון, ומזור לרצונו לקרב לאישה….."

כאמור ההפרעה עדיין לא נודעה עדיין באותה העת ורק מאוחר יותר נודעה נחקרה ונקראה הפרעת או תסמונת גיל דה לה טורט.

קרא עוד »