שלום רב,
זוהי שיחתנו ה-12.
נפתח ונאמר כי בני האדם הינם חיה חברתית החיים במשפחות לסוגיהן [ולעיתים אף בחמולות או בשבטים].
אך אפילו משפחות אלו, יהיו מורחבות כאשר יהיו, הרי הן נמצאות במטריקס חברתי מקיף וגדול יותר [למשל המדינה בה שוהים]. אמנם בחוויתנו המיידית אנו חווים בדרך כלל כי נורמות המשפחה הן המקיפות אותנו וקובעות לא פעם את עמדותינו והתנהגותנו, אך אנו טוענים כי אם בודקים לעומק את הדבר, הרי נורמות הקבוצה החברתית הגדולה יותר הן שמכתיבות לא פעם את עמדותינו ופעולותינו וגוברות בדרך כלל על העמדות והנורמות המשפחתיות.
האם אפוא נכון הדבר כי הנורמות של הקבוצה החברתית הגדולה יותר [אם בימנו ואם בימי קדם] גוברות בדרך כלל על נורמות הקבוצה הקטנה יותר? אם הדבר נכון הרי שאולי מכאן ניתן לצאת לכלל רחב כי ככל שהקבוצה גדולה יותר הנורמות שלה מכתיבות את הנורמות והעמדות לקבוצות קטנות ממנה המוכלות בתוכה.
אף אם נקבל כלל זה, הרי זה אינו תמיד נכון, והדברים אמורים במיוחד לגבי קבוצות בדלניות, אנרכיסטיות או אוונגרדיות. עם זאת גם בקבוצות אחרונות אלו לצד העמדות המנהגים והנורמות החריגות, קיימות עדיין עמדות ונורמות הקבוצה הגדולה יותר לאחר שאלו עברו סינון על ידי נורמות הקבוצה החריגה.
נציין כי נושא זה של קבלת הנורמות החברתיות של הקבוצה הרחבה הינו קריטי להישרדות החברתית של הקבוצה הרחבה ובשעה שאינו מתקיים החברה הרחבה עלולה להגיע להתפרקות.
נראה אם כן כי בדרך כלל ישנה היררכיה של הקבוצות החברתיות הקשורה בגדלן [אך כאמור אין הדבר תופס לקבוצות חריגות] כשבראש בדרך כלל ניצבת הקבוצה החברתית הגדולה יותר כמו המדינה למשל אשר הנורמות והעמדות שלה בדרך כלל דומיננטיות יחסית לאלו של הקבוצות הקטנות יותר המוכלות בתוכה. נראה גם כי אנו כחיות חברתיות נוטים לסמן מי הקבוצה הגבוהה יותר בהיררכיה ונענים לנורמות שלה אף אם איננו מודעים לכך.
כלומר נראה אפוא כי העקרון ההיררכי חשוב ביותר. אכן ממצאים מוחיים בבני אדם מראים כי קיימים ייצוגים מוחיים להיררכיה חברתית.
קרא עוד: הפנמת הרודן הפוליטי במסגרת העצמי
