קטגוריה: בלוג משותף

במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפש האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות גוברת במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים האינסטינקטיביים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של העצמי הראשוני והיחסים בין חלקיו עדיין דורשים הבהרה [ראו שיחות קודמות]. העצמי הראשוני משתמש במאגרי הזיכרון וביכולות הקוגניציה, הרגש ועוד. מצד שני, "העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"] נבנה במהלך כל החיים, ומייצג מבנה על ההולך ומתפתח מתוך האני הראשוני במהלך חשיפת האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אפילו קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו') אשר השפיעו מאוד על האדם. ייתכן כי עצמי חברתי זה יכלול גם האנשה של חפצים וסוכנויות החשובים ביותר לאדם. נציין כאן שחלקים בלבד של העצמי הם מודעים, בעוד שחלקים אחרים אינם מודעים.

בדרך כלל אין האדם מודע להיותו של העצמי החברתי מורכב מדמויות מופנמות משפיעות המכתיבות את עמדותיו והתנהגותו ומזהה את אלו כנובעות מרצונו שלו.

להלן נדון במבנה העצמי החברתי: הוא מורכב מ"עצמיים משניים" הכוללים את הסוגים הבאים: 1) מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן בדמויות המשמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אבל כאמור ייתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו 'שהשפיעו מאוד על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה בה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים].

איור בעזרת AI: דירקטוריון הדמויות המופנמות. הדמות הגדולה מבטאת את הדיקטטור העצמי המופנם

אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי כ"דירקטוריון הדמויות" או ליתר דיוק "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי בדירקטוריון מופנם זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "המנהיג/ים הפנימי/ים או "הדיקטטור/ים הפנימי/ים" או "הרודנ/ים הפנימי/ים" ודמויות אלה נותנות את הטון ואף מצנזרות וקובעות אילו תכנים, עמדות והתנהגויות לא ניתן לכלול בדירקטוריון הדמויות המופנמות. כאמור נציין שוב כי האדם בכללותו אינו מודע בדרך כלל להשפעתו של לוח הדמויות המופנמות ומכיר בהשפעתו כנובעת מרצונותיו ועמדותיו שלו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד וקיימים מאבקים ויחסי כוח בלתי פוסקים בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו לגבי העמדות שיביעו, כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים בדרך כלל מכתיבים את הטון. כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם ב"דירקטוריון הדמויות המופנמות", אך נדגיש שוב כי בדרך כלל ההפנמה החשובה ביותר היא זו של מה שקראנו לו "העצמי הדיקטטורי". כאן מדובר בהפנמת דמות שיש לה השפעה רבה ומעצבת את האדם לטוב ו/או לרע, שיש לה השפעה רבה על פאנל הדמויות הפנימיות שבונות את האני החברתי.

עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות על הפנמת מידע ודמויות. הוא מחליט אם לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות, במובן מסוים, אנחנו מניחים שהדמות המשפיעה הזאת היא גם סוג של צנזורה פנימית. יש להדגיש כי אין מדובר בהשערות קונקרטיות בדבר נוכחותן של דמויות מופנמות בעולמו הפנימי של הפרט כמעין "אנשים קטנים בתוך המוח", אלא בייצוגן באזורי מוח שונים שאופיים ואופן ייצוגם עדיין דורש מחקר נוסף. עוד נציין כי למרות שאנו מכנים דמות זו "דיקטטור", למעט סוג מסוים, מאפייניו אינם זהים לאלה של שליט דיקטטורי במדינה מסוימת, אלא שדמות זו דומיננטית ומשפיעה בקרב "מנהל הדמויות" או "מנהל הדמויות".

מודל זה גורס אפוא כי העצמי החברתי מורכב מ"דמויות מפתח מופנמות [בדרך כלל אנושיות], המתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים בחייו של אדם אשר מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר רושם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים, אלה יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות ואחרות שהטביעו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו. וכפי שנראה בהמשך גם תתכנה דמויות של ידוענים משפיעים. המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט וגישות מסוימות לחיים המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות. דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות יכולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

קרא עוד: שימוש בדמויות מפתח [סלבריטאים למשל] בפרסום מנקודת הראות של מודל דירקטוריון הדמויות המופנמות של היחיד

שלום רב

עמדות משפיעות על האופן שבו אנו תופסים ומגיבים לעולם הסובב אותנו. עמדות יכולות להשפיע על ההחלטות, הפעולות, ההעדפות וההערכות שלנו.

עמדות נוצרות באמצעות משחק גומלין מורכב של גורמים שונים, כולל:

סוציאליזציה: עמדות מעוצבות לעתים קרובות במהלך תהליך החיברות, המתרחש בעיקר בילדות ובגיל ההתבגרות. בני משפחה, עמיתים, מורים ואנשים משמעותיים אחרים משפיעים על התפתחות עמדות באמצעות הוראה ישירה, התבוננות וחיזוק.

תהליכים קוגניטיביים: עמדות יכולות להיווצר באמצעות תהליכים קוגנטיבים כגון הנמקה, הערכה ושיפוט. אנשים עשויים לפתח עמדות המבוססות על אמונות, ערכים ופרשנויות של מידע.

חוויות אישיות: חוויות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בעיצוב עמדות. חוויות חיוביות או שליליות עם חפצים, אנשים או מצבים מסוימים יכולות להשפיע על היווצרות עמדות כלפיהם.

מדיה ותקשורת: תקשורת המונים, כולל טלוויזיה, סרטים, אינטרנט ופלטפורמות מדיה חברתית, יכולה לעצב עמדות על ידי חשיפת אנשים לרעיונות, ערכים ופרספקטיבות מסוימים.

השפעות תרבותיות וחברתיות: נורמות תרבותיות, מסורות וציפיות חברתיות תורמות להיווצרות עמדות. אנשים מאמצים לעתים קרובות עמדות העולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות של תרבותם או של הקבוצה החברתית שלהם.

תגובות רגשיות: תגובות רגשיות לגירויים יכולות להשפיע גם על עיצוב עמדות. אנשים עשויים לפתח עמדות חיוביות או שליליות המבוססות על תגובותיהם הרגשיות לחפצים, אנשים או מצבים ספציפיים.

מאפיינים אישיים: הבדלים אישיים, כגון תכונות אישיות, הערכה עצמית ויכולות קוגניטיביות, יכולים להשפיע על היווצרות עמדות. לדוגמה, אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות להתנסות עשויים להיות פתוחים יותר ליצירת עמדות חדשות, בעוד שאלו עם הערכה עצמית נמוכה עשויים להיות עמידים יותר לשינוי גישה.

באופן כללי, עמדות הן דינמיות ויכולות להתפתח עם הזמן בתגובה למידע חדש, חוויות והשפעות חברתיות. בנוסף, גישות יכולות להשתנות בחוזק וביציבות, החל מדעות חולפות ועד אמונות עמוקות.

קרא עוד: שינוי עמדות באספקלריית מערך הדמויות המופנמות

שלום רב

נבחין תחילה בין ציווילזציה מחד ואימפריות ומדינות מאידך. על-פי סמואל הנטינגטון [מחבר הספר "התנגשות הציוויליזציות",] "ציוויליזציה היא הישות התרבותית הרחבה ביותר. ציוויליזציה היא דרגת הזהות הגבוהה ביותר של האדם המבדילה בין קבוצות שונות של בני אדם. כפי שההיסטוריה מראה לנו הוא סבור ,ציוויליזציות הן "כוח על" בהיסטוריה ששורד את שלל המהפכים שתרבויות, עמים ומדינות יכולים לעבור – אידאולוגיים, התנהגותיים, שלטוניים וכו'. ציוויליזציות נבדלות זו מזו בערכיהן הבסיסיים ובהשקפותיהן הבסיסיות והנחות היסוד במגוון שאלות ורעיונות [ראה ויקיפדיה].

אימפריה או קיסרות מאידך מוגדרת כריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני [ראה ויקיפדיה]

בבלוג זה נדון בעלייתן ובעיקר בנפילתן של אימפריות ומדינות וננסה גם לבחון זאת דרך העדשה של דירקטוריון הדמויות המופנמות אצל היחיד הבונה את האני החברתי שלו והדמויות הדומיננטיות בדירקטוריון זה.

נזכיר תחילה כבכל שיחה את המודל שאנו מציעים ל"עצמי" או . ראשית נציין כי במודל שלנו העצמי כולל את רוב מרכיבי נפשו של האדם. המודל מבחין בין "העצמי הראשוני", או "האני הראשוני" שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ונתון להתפתחות הולכת וגדלה במהלך החיים, עצמי זה כולל את החלקים היצריים הרגשיים והקוגניטיביים של האדם. המבנה המדויק של האני הראשוני והקשר בין חלקיו דורש עדיין בירור [ראה שיחות קודמות]..

על רקע ומעל [כמטפורה] האני הראשוני תוך שימוש במאגרי ויכולות הזיכרון הקוגניציה הרגש ועוד שלו הולך ונבנה במהלך החיים מבנה על של "העצמי החברתי" או ה"אני החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמה של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או אף קבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, לסיפור, מיתוס, סרט וכו' ) שהשפיעו מאוד על האדם. יתכן שאני חברתי זה יכול לכלול גם האנשה לדמויות של חפצים ואמצעים בעלי חשיבות יתרה לאדם.

קרא עוד: עלייתן ונפילתן של אימפריות ומדינות: מבט דרך העדשה של דירקטוריון הדמויות המופנמות

שלום רב לקוראנו.

תחילה נגדיר שוב מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

להלן, נזכיר שוב את המודל שאנו מציעים ל"עצמי":

קרא עוד: הבנת הפרעת האישיות האובססיבית וההפרעה אובססיבית קומפולסיבית לאור המודל הרואה את ה”עצמי החברתי” של היחיד כדירקטוריון היררכי של דמויות מופנמות

שלום רב

בשיחה מקיפה זו נדון בשאלה מדוע דמויות בכלל ודמויות מופנמות בפרט הן מרכיב כה חשוב בהבניית העצמי החברתי.

הבה נגדיר תחילה את העצמי,

העצמי הינו אותו סוכן או מרכז פנימי סובייקטיבי שאנו מזהים כעצמנו, המייצג את ה"אני" של כל אחד מאיתנו, ובדרך כלל יש לנו תחושה של המשכיות שלו לאורך חיינו, אם כי יש הטוענים שחווית ההמשכיות של העצמי שונה בין פרטים שונים. אמנם כולם מחד חווים חווית עצמי הרי שמאידך מחברים לא מועטים טוענים שחווית העצמי הינה סוג של אילוזיה וכי תהליכים מוחיים רבים מעורבים בחיי הנפש שלנו ובעצמי ותפקודיו.

אהרון סלומן [1936- ]

אהרון סלומן הציע שמילים כמו עצמי, עצמו, וכו' אינן מתייחסות לסוג מיוחד של ישות, אלא מספקות מנגנונים תחביריים רבי עוצמה לבניית אמירות המתייחסות שוב ושוב לאותו הדבר ללא חזרה מייגעת ומעורפלת על שמות או ביטויים מתייחסים אחרים. אחרים טוענים כי החוויה של העצמי הינה כה אינטימית ומוכרת באופן בלתי אמצעי לכל אחד מאיתנו שאין להטיל ספק בקיומו של העצמי. קאנט דיבר על העצמי כמין סוכן המארגן את חיי הנפש. הפילוסוף דניאל דנט הגדיר את העצמי כ"מרכז הכובד הנרטיבי". הגדרה זו מגלמת בתוכה את תפיסת העצמי הן כמרכז החוויה, והן ככזה הנמצא בנרטיב רחב ומתמשך יותר.

דניאל דנט [ 1942- ]

מטרתם הרוחנית של גישות ומסורות רבות מן המזרח כרוכה בהתמוססות האגו, בניגוד לעצמי המהותי שהינו בתפיסתם קבוע ומודע, אינו דורש שום עדות נוספת, והוא זה המאיר את פעילויות ההכרה [במובן[CONCIOUSNESS , ומאפשר להגיע בתרגול מתאים להכרה [במובן הבנה, תפיסה וכדומה] עצמית של טבעו האמיתי של האדם, חוויה או תופעה הידועה בשמות שונים כהארה, נירוונה, נוכחות וחווית "כאן ועכשיו".

ל"עצמי" גם היבט חברתי משמעותי שכן אנו בני האדם חיים בתוך מטריקס חברתי. מרטין בובר, הפילוסוף טען שאין אני בלי אתה, כלומר הזולת, והיחסים עימו מגדירים את העצמי. נשאלת אם כך השאלה, מהו אותו עצמי חברתי? אנו סבורים ש"העצמי החברתי" הינו אוסף של דמויות מופנמות עם תפיסותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם ומאפייניהם, כאשר בהמשך נפרט יותר בנושא זה.

נגדיר כעת מהן דמויות מופנמות:

דמויות מפתח [אנושיות לרוב] מופנמות בחייו של אדם מתייחסות בדרך כלל לאנשים המשמעותיים שמילאו תפקידים מרכזיים בעיצוב אמונותיו, ערכיו ותפיסתו העצמית של הפרט. דמויות אלה עשויות לכלול בני משפחה, חברים, מנטורים, מורים או כל אדם משפיע אחר שהותיר חותם מתמשך על נפשו של האדם. לעיתים אלו יכללו גם דמויות היסטוריות, ספרותיות, ואחרות שהשאירו חותם ניכר על האדם והופנמו על ידו.

המונח "מופנם" מרמז על כך שהשפעתן של דמויות מפתח אלה נספגה והשתלבה במחשבותיו, עמדותיו והתנהגויותיו של הפרט. הפנמה זו מתרחשת בתהליך של התבוננות, אינטראקציה ולמידה מאנשים חשובים אלה. כתוצאה מכך, הפרט עשוי לאמץ ערכים, נקודות מבט, ודרכי גישה מסוימות לחיים, המשקפים את אלה של הדמויות המשפיעות.

דמויות מופנמות אלה יכולות לשמש ככוחות מנחים בקבלת החלטות, חשיבה מוסרית וויסות רגשי. השפעות חיוביות יכולות לתרום לרווחתו, ביטחונו וחוסנו של האדם, בעוד שהשפעות שליליות עלולות להוביל לקונפליקטים פנימיים או לאתגרים בהתפתחות האישית.

הכרה והבנה של ההשפעה של דמויות מפתח אנושיות מופנמות היא חיונית למודעות עצמית ולצמיחה אישית. היא מאפשרת לאנשים להעריך את הערכים שהם מחזיקים בהם, להטיל ספק בהנחות ולקבל החלטות מכוונות לגבי סוג האדם שהם רוצים להיות. בנוסף, המודעות להשפעות מופנמות אלה יכולה לתרום לבניית מערכות יחסים בריאות יותר ולטיפוח קשרים חיוביים עם אחרים.

קרא עוד: מדוע לדמויות בכלל ולדמויות מופנמות בפרט, הבונות על פי המודל שלנו את העצמי החברתי, תפקיד כה חשוב בחיי הנפש?

שלום רב לקוראנו,

הכתבה הנוכחית מכוונת יותר למטפלים נפשיים אך עשויה לעניין גם כאלו שאינם מטפלים ומתעניינים בנושאי הטיפול הנפשי. כפי שהזכרנו בשיחות קודמות אנו גורסים גם כי בתוכנו פנימה, בנפשנו, ה"עצמי" החברתי מיוצג על ידי מין "חבר מושבעים" או "דירקטוריון" של דמויות מופנמות [שלשם הקיצור נכנהו דירקטוריון].

הדמויות הפנימיות הללו שברובן הינן הפנמות של דמויות משפיעות במציאות החיצונית מעוצבות במשך החיים, ולעיתים בעקבות משבר או טראומה או אירועים הקשורים באותה דמות [או לחילופין בעת התפתחות משמעותית כמו יצירת משמעות חדשה לחיים והערכה מחדש של עמדות] יתכנו במהלך החיים אף גרסאות מספר של אותה דמות.

המודל שאנו מציעים ל"עצמי", ראשית יש להבחין בין העצמי הראשוני, שהוא למעשה הגרעין הביולוגי הבסיסי המורכב ממספר מבנים מולדים ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי" [המורכב מ"עצמיים משניים"], שהוא מבנה המתפתח במהלך חשיפתו של האדם להשפעה חברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן בקבוצות חיצוניות או מקבוצות דמיוניות (הקשורות, למשל, בצורת סיפור, ממיתוס, מסרט וכו') שהשפיעו רבות על האדם). "האני המשני" הכלול ב"אני החברתי" כולל: 1] מגוון הייצוגים של ה"אני" שמקורם בעמדות וברגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות בחיים 2] ייצוגים של דמויות מופנמות שמקורן פעמים רבות בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו, אך כאמור עשויות להיות גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים, סרטים וכו' שהשפיעו רבות על האדם. 3] ייצוגים מופנמים של "תת-תרבות" [תת-תרבות מתייחסת להשפעות חברתיות בסביבה [סביבה] שבה האדם חי ואינן קשורות בהכרח לאדם מסוים]. אנו מכנים את העצמי החברתי באופן מטאפורי "מנהלת הדמויות" או ליתר דיוק "מנהלת הדמויות המופנמות". נציין כי, כפי שהזכרנו קודם, בלוח זה יש בדרך כלל היררכיה שבה יש דמויות משפיעות ודומיננטיות יותר שקראנו להן באופן מטאפורי "הרודן או העריצים או הדיקטטורים הפנימיים" ואלה קובעות את הטון ואף מצנזרות אילו תוכן, עמדות והתנהגויות אינן יכולות להיכלל בלוח הדמויות. נציין כי האדם בכללותו אינו מודע להשפעת לוח הדמויות ומכיר בהשפעה כנובעת מעצמו ומרצונו ועמדותיו. עוד נציין כי ככלל, הדירקטוריון דינמי מאוד ויש מאבקים מתמידים ויחסי כוח בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הדיקטטור הפנימי או הדיקטטורים יכתיבו את הטון.

כך ניתן להפנים דמויות חיצוניות שונות המשפיעות על האדם, אך נדגיש כי בדרך כלל ההפנמה הפנימית החשובה ביותר, הינה זו של מה שנכנה "הדיקטטור העצמי" או "הרודן העצמי" הפנימי. כאן מדובר על הפנמת דמות בעלת השפעה גדולה ומעצבת על האדם לטובה ו/או לרעה, שלה השפעה גדולה על דירקטוריון הדמויות הפנימיות הבונות את ה"עצמי" החברתי. לדיקטטור פנימי זה אנו מניחים תפקיד מכריע והשפעה עמוקה על הפנמת דמויות חיצוניות [או בלשון מקצועית אובייקטים חיצוניים]. עמדותיו של הדיקטטור ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות אודות הפנמות של דמויות. הוא מחליט האם יש לדחות את ההפנמה או, אם תתקבל, באיזו צורה היא תופנם. במילים אחרות במובן מסויים אנו מניחים כי דמות משפיעה זו הינה גם כמעין צנזור פנימי. יש להדגיש כי אין אנו מדברים או משערים קונקרטית על נוכחות דמויות בעולם הפנימי כמעין אנשים קטנים אלא בייצוגים שלהן שטיבם ואפן ייצוגם במוח דורש עדיין מחקר. כמו כן נציין שאומנם אנו קוראים לדמות זו "דיקטטור" אך להוציא סוג מסויים אין מאפייניו זהים לזה של שליט דיקטטורי על מדינה מסויימת, אלא שדמות זו הינה דומיננטית ומשפיעה בקרב "דירקטוריון הדמויות".

המחשה: דירקטוריון הדמויות המופנמות והרודן העצמי המופנם [באדיבות שרית שמשוני].

אנו טוענים כי על המטפל להתאים את הדמות שיציג ושתבוא לידי ביטוי בטיפול, כך שתופנם על ידי המטופל ותשפיע לטובה על דירקטוריון הדמויות שלו ובמיוחד על הרודן העצמי. דמות מוצגת זו צריכה להתקבל על ידי הצנזורה של הרודן הפנימי ובהדרגה לרכוש מקום הולך ועולה בהיררכיית הדמויות בדירקטוריון. על מנת שזה יתבצע, על המטפל להתייחס לחלקי הדמות הדיקטטורית בכבוד, וללמוד להכילם. נציין ששלב זה חשוב ביותר להצלחת הטיפול. מאידך על המטפל למצוא דרכים שיתקבלו על ידי הדמות הדיקטטורית וירככו את השפעותיה [כלומר שזו תעבור שינוי מסוים] תוך הצגת והפגנת דמות שתתקבל לדירקטוריון ובמהלך הטיפול אף תעלה בהיררכיית הדמויות והשפעתה תגבר, ויתכן שבשלב מסויים אף תהפוך בהדרגה לדמות המשפיעה ביותר. נדגיש שהדמות שהמטפל מציג למטופל אינה בדרך כלל דמותו בחייו היומיומיים, אלא כאמור כזו המתאימה למבנה הדירקטוריון של המטופל. אמנם ניתן לאמור כי דבר זה דורש מהמטפל לאבד את האותנטיות שלו. אך נציין כי אימון מטפלים להתנהגויות רצויות נהוג זה מכבר בשיטות טיפוליות רבות. כך מטפלים פסיכואנליטיים לומדים להיות קשובים להפגין ניאטרליות ולהיות מעין לוח חלק למטופליהם ואילו מטפלים קוגניטיביים לומדים לאמץ גישות סוקרטיות ולשאול שאלות המביאות את מטופליהם לראות והבחין באלטרנטיבות לחשיבתם. מטפלים תמיכתיים לעומת זאת לומדים לעודד, להדגים את החיובי ולתת עצות למטופליהם ולעומתם מטפלים רוג'ריאניים לומדים לשקף למטופליהם את דבריהם ומאפייני התנהגותם. ההבדל בין גישתנו לגישות אלו הינו, שאנו דורשים מהמטפל לא לאמץ גישה מסויימת אחת בה יקרין ויתנהג למטופליו, אלא שיהיה ורסטילי וישנה את מאפייני התנהגותו והתייחסותו למטופליו על פי צרכי הרודן הפנימי ודירקטוריון הדמויות שלהם.

קרא עוד: התאמת דמות המטפל, העוברת הפנמה על ידי המטופל, להשגת ויסות ושינוי חיובי בקרב ”דירקטוריון הדמויות המופנמות” של המטופל

שלום רב

נזכיר תחילה שוב כי במודל שאנו מציעים ל"עצמי", יש תחילה להבדיל בין העצמי הראשוני, שהוא בעצם הגרעין הבסיסי הביולוגי המורכב ממספר סטרוקטורות מולדות ואשר נתון להתפתחות במהלך החיים. ו"העצמי החברתי " [המורכב מ"עצמיים משניים"], אשר הינו מבנה המתפתח במהלך חשיפת האדם להשפעה החברתית, ומורכב מהפנמות של דמויות משמעותיות לאדם, שמקורן אם בקבוצות חיצוניות ואם בקבוצות דמיוניות (הקשורות למשל בדמות מספר, ממיתוס, מסרט ועוד אשר היו בעלות השפעה ניכרת על האדם). ה"עצמיים המשניים" הנכללים ב"עצמי החברתי" כוללים 1] את מגוון ייצוגיי ה"אני" שמקורם בעמדות ורגשות כלפי העצמי וייצוגיו בתקופות שונות של החיים 2] את ייצוגי הדמויות המופנמות שמקורן לרוב בדמויות משמעותיות שהאדם נחשף אליהן במהלך חייו אך כאמור יתכנו גם דמויות דמיוניות המיוצגות בספרים סרטים וכו' שהיו בעלי השפעה ניכרת על האדם. 3] את ייצוגיי "תת-התרבות" [ תת-תרבות הכוונה להשפעות חברתיות במיליה [בסביבה] בו האדם חי ואינם קשורות דווקא באדם ספציפי]

אנו מכנים את העצמי החברתי במטפורה "דירקטוריון הדמויות" או בפירוט יותר "דירקטוריון הדמויות המופנמות". נציין כי כפי שציינו בעבר בדירקטוריון זה ישנה לרוב היררכיה בה קיימות דמויות משפיעות יותר ודומיננטיות יותר שכינינו במטפורה "הרודן או הרודנים הפנימיים" ואלו נותנות את הטון ואפילו מטילות צנזורה אילו תכנים עמדות והתנהגויות לא יוכללו בדירקטוריון הדמויות. נציין כי האדם ככלל אינו מודע להשפעת דירקטוריון הדמויות ומזהה את ההשפעה כבאה ממנו, מעצמו ומרצונו ומעמדותיו שלו. כמו כן נציין כי ככלל דירקטוריון הדמויות הינו מאוד דינמי ויש מאבקים ויחסי כוחות כל הזמן בין הדמויות המופנמות המרכיבות אותו על העמדות שיבואו לידי ביטוי כאשר הרודן או הרודנים הפנימיים מכתיבים את הטון.

נשאל כעת מה קורה בתקשורת בין שני אנשים בכלל ובין בני זוג בפרט ?

קרא עוד: מה בין תקשורת עם האחר ודירקטוריון הדמויות המופנמות