שלום רב
הפעם נדון במערכים החברתיים של יונקים לבד מאלו של הפרימטים הגבוהים להם נייחד שיחה אחרת. תחילה נרצה להביא כאן קריאה לגישה אמפטית המעודדת הבנת בעלי החיים תוך אינטרקציה עימם. בגישה זו ניתן להבין את התודעה כחברתית מטבעה אם דוחקים את הדיכוטומיות המסורתיות להבנת בעלי חיים, בכדי לפנות מקום לתפיסות העולם שלנו ושל בעלי החיים כ"סביבה אינטראקטיבית". גישה המייחסת סוכנות [מקור העצמיות] לחיה הלא אנושית ומעריכה התבוננות אמפתית. גישה בה ניתן להעריך מחדש את ההנחות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות לגבי בעלי חיים לא אנושיים במדעי החברה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. [לקוח מתוך מאמרו של סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר המופיע למטה].
בהקשר לכך, מפאת חשיבותו , נביא כאן בתרגום מילולי של אחד מאיתנו [י.ל.] את מסקנתו של מאמר שמחברו שהוזכר כבר למעלה הינו סאריה מוחמד מאוניברסיטת מנצ'סטר "בעלי חיים כסובייקטים חברתיים: לקראת אינטראקציה חברתית מכלילה"
Sariyah Mohammed [University of Manchester]; Animals as Social Subjects: Toward Inclusive Social Interaction
by
"הכללתם של בעלי חיים לא-אנושיים בתחום החברתי מחייבת חשיבה מחודשת על הנחות סוציולוגיות מקובלות. אינטראקציה סימבולית דורשת סובייקטיביות בין השחקנים. בעבר הניחו שהדבר אפשרי רק בין שחקנים לשוניים, ולכן אנושיים. עם זאת, צורות מסוימות של תקשורת לא אנושית עם בעלי חיים מורכבות באופן דומה לשפה אנושית. רכישת שפה והשימוש היצירתי בה בקופים מאתגרים ברצינות את השאלה אם בני האדם הם, למעשה, הסוכנים הלשוניים היחידים. בכל מקרה, הדגמות אחרות של אינטראקציה סימבולית נמצאות בהקשרים לא לשוניים. אינטראקציה סימבולית יכולה להיות מוגדרת גם במונחים של מטרות חברתיות אשר ניתן לחלוק בין קבוצות של אותו מין או קבוצות מעורבות של בני אדם ובעלי חיים לא אנושיים, למשל במשחק חברתי. הבה נכיר בכך כי עד כה המחויבות לאידיאולוגיה אנתרופוצנטרית הייתה המניע העיקרי האחראי לעיצוב ההנחות שלנו לגבי החוויה הלא-אנושית של בעלי חיים.
יש להתרחק מדיווח אובייקטיבי ומכניסטי על התנהגות לא אנושית של בעלי חיים לטובת נקודת מבט הרואה את בני המינים האחרים כפרטים. כדי לאזן את הוויכוח, חייבת להיות דאגה להכחשה אנתרופולוגית [anthropodenial] באותה מידה שיש דאגה לאנתרופומורפיזם. ההבנה האנושית היא בהכרח אנתרופומורפית, וניתן להשתמש בה גם כיתרון במחקר. גישה זו הובילה חוקרים לייחס עצמיות לבעלי חיים לא אנושיים. התיאורים האוטואתנוגרפיים של אירווין חושפים כי בני אדם חווים את העצמי הסובייקטיבי של בעלי חיים לא אנושיים אף במערכות יחסים קצרות ובודאי במערכות ארוכות טווח. הן באינטראקציות בין בני אדם לבעלי חיים לא-אנושיים והן באינטראקציות בין-מיניות, העצמי מוכר במובנים של סוכנות, קוהרנטיות, רגשיות והיסטוריה עצמית, שאף אחד מהם אינו דורש נוכחות של שפה. יש, אם כן, צורך להשתמש באינטראקציה סובייקטיבית בהבנת העצמי החייתי הלא-אנושי. מכיוון שהתרבות האנושית שואבת משמעויות גם משחקנים שהם בעלי חיים לא אנושיים וממערכות היחסים שלנו איתם, יש צורך להבין אותם וכיצד הם מייצרים יחד את המציאות שלנו, ולשם כך נדרשות שיטות מתאימות.
לבסוף, המאמץ המתודולוגי העיקרי של תחום זה הוא להבין מה בעלי חיים לא אנושיים "אומרים" עבורנו. היישום של אנתרופומורפיזם היוריסטי או ביקורתי בניהול חקירות על טבעם של יחסים עם בעלי חיים לא אנושיים מאפשר לנו למצוא את ההסבר הטוב ביותר, ולא הפשוט ביותר. זה דורש לעבוד עם ולא נגד נקודת המבט האנושית שלנו, ולהבין שהיכולות הקוגניטיביות שלנו ושל בעלי החיים משתנות במידה ולא בסוג. מינים שונים דורשים שיטות חקירה שונות, אך כל מחקר חייב להיות קפדני ושיטתי, ולאפשר שכפול של תוצאות. אנו יכולים לנצל את תחושת התודעה המשותפת שלנו, תוך שימוש בהיבטים שונים של תנועה במרחב לאיסוף נתונים – ביניהם: מודעות מרחבית, שפת מחוות ממשית או משחק חברותי. ניתן להעריך כיצד תנועת הגוף תורמת ליצירת משמעויות בין נושאים, אשר ניתן ללמוד אותה מנקודת מבט פוסט-הומניסטית. אם אנו מקווים להגיע לרמה מסוימת של הבנה של/עם בעלי חיים לא אנושיים ומה משמעותם עבורנו ועבורם, עלינו להכיר תחילה במעמדם כסובייקטים חברתיים – ואז למצוא דרכים חדשות לתקשר איתם."
להלן נדון תחילה במאפיינים משותפים של החיים החברתיים אצל כל היונקים. נציין כי בשיחה זו נעזרנו ב-GPT גירסא 4, תוך בדיקת כל נתון והשוואתו למקורות אחרים על מנת למנוע אינפורמציה לא נכונה. כמו כן נעזרנו גם באתר ה-PUBMED האמריקאי ומגוון אתרים אחרים בהכנת שיחה זו.

